שאלה
שלום רב,
יש סוגיה שלא מובנית לי ואני חייב בירור.
כשאדם בתהליכי חזרה בתשובה אומרים לו שיתחיל לאט לאט ולא יקח על עצמו יותר מידי דברים מכיוון שזה יצור עומס וירחיק אותו מזה וכדומה.
אך בעצם כשאותו אדם הבין מה האמת עכשיו, שהתורה נכונה, שהיהדות נכונה, שאת כל המצוות צריך לקיים ומאיזה חטאים להישמר- אז נכון שהוא לא יכול לקחת על עצמו בתוך תקופה מסוימת המון אך עצם המצב שהוא מבין כי יש דברים שהוא עושה זה חטא גמור או דבר פסול אז לא נוצר מצב של אחטא ואשוב?
כלומר, אם הוא החליט לקחת על עצמו הנחת תפילין, והוא יודע בוודאות שלחלל שבת, לא לשים ציצית, לא ללכת למסיבות ולהיות עם בנות זה אסור. האם בזמן שהוא לוקח על עצמו דבר לאט לאט אך את שאר הדברים ממשיך לעשות לא יוצר מצב של אחטא ואשוב?
תודה רבה!
תשובה
שלום לך
ברור ש[אתה צודק]
אני בטוח שאין אף יהודי ירא שמים שאומר את הדברים כפי שאתה כותב אותם.
הסבר -
1. מצוות לא תעשה (=איסורי תורה) - כל אדם חייו תמיד להזהר מכל אחד מהם בכל מצב. וברור שמי שיודע לא יעבור וכן מי שחטא פעם אחת עליו להזהר יותר שלא לחטוא פעם נוספת גם לא באותה שבת (כגון אם חלילה הדליק אור בשבת - עליו להזהר יותר שלא ידליק פעם שניה גם לא באותה שבת).
[אין היתר בעולם לאף אחד לעבור עבירה] ולא משנה מה האדם מרגיש או חושב וכד´.
2. מצוות עשה מהתורה - יהודי חייב לקיימן ללא דיחוי.
(יש מצבים מיוחדים ונדירים ביותר בהם מתעכבים בכך זמן קצר - הוראת שעה מיוחדת כמו ´עת לעשות לה´ הפרו תורתיך).
3. הנהגות, הידורים, אורחות חיים וכד´ - [כאן נאמר שיתחיל לאט ולא יקח על עצמו יותר מידי דברים].
[הידורים] אלו דברים שאדם הוסיף על עצמו על דברי תורה. הם צורת ביטוי של האדם על קרבה לה´ ורצונו לעשות יותר (בכיוון הנכון). זה צריך לבוא מתוך האדם ובשמחה. אם זה לא נובע משמחה - עדיף לא לקיים הידורים אלו. ואם זה נובע מלחץ חברתי או מתדמית של דברים מסוימים - זה לא נכון לעשות (לכל אחד) וזה עלול לגרום לנסיגות.
[הנהגות] אדם החוזר בתשובה מגלה אור גדול ושואף לקלוט כמה שיותר.
לעיתים הוא בפרישתו מאורח חייו (במקרים שאין בהם איסורים) הוא לא מבין ולא מנצל נכון את הדרך אליו השם שלח אותו בתחילת חייו. דוגמא לכך אדם שהקב"ה חנן אותו בכשרון מיוחד: מוזיקה, כספים, צילום וכד´ - צריך לנצל אותו לדברי קודש ואם הוא מזניח אותו הוא כאילו אומר שהדרך בחיים שריבונו של עולם שלח אותו היתה חסרת תועלת.
לעיתים זה עלול להרחיק אותו בגלל הקושי לעמוד לאורך זמן בדברים מהם הוא התלהב. דוגמא לכך שאדם מתלהב ורוצה ללמוד כל היום תורה ועוזב את עבודתו ואחר כך הוא גם ללא פרנסה וברוב המקרים גם לא מצליח ללמוד כראוי. במקרים כאלו ימשיך במקום עבודתו (בהנחה שהמקום כשר) ויקבע עיתים לתורה, ורק אחרי כמה שנים במחשבה ובנחת תוך רוגע ראיה רחבה - יחליט אם עליו לעזוב את מקום עבודתו.
בברכה ובהצלחה
בציפיה לישועה
דוד לוי
הוספות:
1. חשוב מאד לזכור שכל מעשה של האדם עומד בפני עצמו ואין עבירה אחת מתירה את השניה. לדוגמא מי שחילל שבת אינו הופך להיות חלילה 'מחלל שבת' בקביעות ובדקה שלאחר מכן ובמעשה שלאחר מכן הוא צריך מחדש לשמור שבת. בדומה לכך שגנב שפרץ לבית - האיסור הוא על גניבת כל חפץ בפני עצמו ואין דבר כזה שכיוון שהוא גנב תכשיטים אז מותר לו לגנוב גם פרוסת לחם.
2. לענין זה יש ללמוד את ההבדל בין איסורי תורה לאיסורי חכמים.
2.