משבר באמונה

לק"י

שלום לך!
אני יודע שחיכית לתשובה, ואני בטוח שזה לא קל כשיש משבר אמונה עם כל טלטלות החיים, ואני בהחלט יכול להבין את ההרגשה שאולי דומה למישהו ששומט קרקע מתחת לרגליים שלנו.
בזמן כזה אנחנו רוצים לחזור למקום הכי בטוח שהרגשנו – למקום של האמונה שהיתה לנו פעם, לפני כל השאלות שנוצרו עם הטלטלות.
אז מה עושים?
אני אכתוב אולי תשובה קצרה שאולי תהיה נוראית, לכן אני מבקש שלא תעצרי אחרי המילים האלו, אלא שתמשיכי לקרוא גם אחרי.
מה התשובה הקצרה?
ממשיכים הלאה.
ומה התשובה הארוכה?
ב"ה אנחנו, כולנו, גדלים כל הזמן, אבל כל הזמן, במהלך החיים והכלל הזה הוא מפתח להתמודדות הזאת.
יש שלבים שונים כאשר החלקים הראשונים נוגעים ביציאה שלנו מהמקום של ילדותיות שרואה את הכל שחור-לבן נפרד לשחור-לבן שמתערבב ועד שמבינים שהכל אפור בעלי גוונים שונים.
פתאום מבינים שלא כל מה שמובן באמת מובן אלא בעיקר לא מובן.
זה בשכל, וגם ברגש יש את השלבים הללו.
ברגש אנו מגלים יותר ויותר רגשות, ניואנסים שונים בתוך הרגשות והכי הזוי – שיכולים לחוות שתי רגשות (או יותר) בו זמנית.
זה גם נכון לגבי הגוף – הגובה משתנה, הרוחב משתנה ועוד.
האם בדברים האלו אפשר לחזור אחורה?
ברור לנו שלא, וגם לא שואפים לחזור אחורה אלא לחיות עם זה, ולא מתוך ברירת מחדל, אלא מרצון.
ברגע שזה מגיע למקום אמונה והבנה שלא הכל פשוט, וודאי כשחווים טלטלות, הכל מקבל סימן שאלה אחד גדול יחד עם הרצון העז לחזור אחורה, לאותו חוף מבטחים.
אבל אמרנו שאי אפשר לחזור אחורה, אז איך מגיעים לאותו חוף מבטחים?
אני אגלה לך סוד, זה שאת ממשיכה בדיבור שלך עם ה´ הוא אדיר במצב הזה, וזה אולי מה שאת מחפשת כי זה מבטא את האמונה, את אותו חוף מבטחים.
אם את רוצה שניתן לך עצות איך למצוא את הדיבור הזה בתוך מילות התפילה זה בהחלט אפשרי, אך זה באמת נושא אחר. אני גם יכול להבין את נושא הקושי של הצניעות, וזה גם נושא אחר שלא נפתח פה (ואם תרצי אפשר לפתוח את זה בנפרד), אבל זה שאת כותבת על זה מבטא את הקשר שלך למקום שהרגשת כמבטחים עד הקשיים האמוניים וטלטלות החיים.
אני חושב שכל זה מראה איך שאת כן רוצה לחזור לחוף המבטחים, אבל החדש מהמקום החדש שלך עכשיו.
ברור שאפשר לגעת בזה גם מהמקום של הטלטלות שאת הזכרת, אבל אני חושב שההבנה שאנחנו צועדים קדימה יכול גם כן לעזור.
איך?
מתוך אמונה.
אבל זה בדיוק הבעיה!
בעיה? לא בדיוק.
קושי.
אם אנחנו מבינים שזה לא בעיה אלא קושי, גדר שאנחנו רוצים לעבור או שבמציאות עצמה יש שיעור אמונה, ההיבט הוא אחר ומתוך כך גם הצורה שבה אנו מתמודדים.
לכן, העצה הכי טובה זה להסתכל בעין טובה על הקשים והמשברים ולראות איך אנחנו צומחים מזה ומתוך כך מגיעים לחוף המבטחים ולאמונה שהיתה לך, רק הרבה יותר גדולה ורחבה.
אני יודע שזה נשמע לא פשוט, אבל הבאנו עצה שהיא כללית והיא בעצמה כלל.
ברור שאפשר להציע ספרים ללמוד ועוד עצות דברים שאפשר לעשות, אך זה מה שנקרא ´ספתח´.
אני מקווה שהתשובה נתנה הארה וקצה חבל כדי להתמודד עם משברי וקשיי החיים ולהתחזק באמונה.
את מוזמנת לכתוב לנו אם תרצי שנרחיב ונוסיף, בנושא זה או בנושאים אחרים.
נתנאל
netanelweil@gmail.com