שאל את הרב

להחזיר בתשובה - שיטות שונות

חדשות כיפה חברים מקשיבים 10/06/15 17:57 כג בסיון התשעה

שאלה

איך אני יכולה להשפיע על הסביבה שלי לחזור בתשובה ? אשמח אם תענו לי:-)

תשובה

לק"י

שלום לך מרים!
איזה שאלה נפלאה ומתוקה!
השאלה הזו באמת מחממת את הלב, לא בגלל שהיא בהכרח עוסקת בהחזרה בתשובה אלא בגלל שהיא עוסקת בלעשות טוב לאנשים אחרים.
החשיבה היא על הכלל!
זה בהחלט משמח לראות איך את רוצה לקחת את הכוחות שלך לעשות טוב למישהו!

יש כמה דרכים בהם נוקטים מחזירי תשובה שונים, ולא אביא את כולם אלא כמה כדי שתבחרי מה נכון לך לעשות.

[סייענית לדבר מצווה]
לפי אחת מההשקפות שיש היום בעולם הדתי בכלל, ובפרט במחזירי התשובה, יש לנו אחריות על כל עם ישראל.
לזה כולם מסכימים.
לדעתם, הם לא רק אחראים במובן של ערבות אלא במובן האמיתי. כשמישהו אחר עושה עבירה זה בדיוק כמו שהם עושים עבירה.
לכן, הם מתאמצים מאוד לקרב המוני יהודים בכל מקום שהם יכולם להגיע ולעזור לו לקיים תורה ומצוות, גם אם לזמן מועט.
לפעמים זה נראה שהם כיום את זה על האחר, למרות שאני לא מאמין שכך הדבר, אך הם בהחלט עושים את המצווה בשביל השני - אם זה לעזור להם בהדלקת נרות, בהנחת תפילין, בברכה על משקה ועוד.
בשבילם, זה שמישהו לא מקיים תורה ומצוות זה נורא ולא מוכנים לקבל אותו באמת כמי שלא מקיים תורה ומצוות אלא ההסתכלות עליו הוא כאובייקט להחזרה בתשובה ועל כן מתקרבים אליו.
אם תשאלי אותם איך משפיעים על הסביבה לחזור בתשובה אני מאמין שהתשובה שלהם תהיה להחזיר אותם בפועל בתשובה בכך שעושים איתם ביחד את המצוות, גם אם הם לא מבינים וזה רק ענין רגעי (שכבר צמחו מחוזרי התשובה שביניהם לא מעט גדולי תורה).

[ערבים לזה לזה - וכל אחד הוא זה לזה]
כמו שאמרנו, אנו יודעים שיש לנו אחריות כלל, השאלה איך זה בדיוק מתבטא.
יש השקפה שכחלק מהאחריות שלה על הכלל היא לא רואה את עצמה במקום האר אלא ככלי לעזור זה לזה.
כך, גם, כמו הקבוצה הראשונה, מחלקים לא מעט נרות, הנחות תפילין ועוד, אלא שהמקום ממנו נובע מגיע מתוך מה שכתבנו; כל אחד אחראי על מעשיו ואנו באים לעזור לשני להתקרב.
לכן, שיטות הקירוב וההחזרה הן שונות אף שלמעשה זה נראה אותו דבר.
במצב כזה, מוכנים לחיות עם זה שהשני עדין לא חוזר בתשובה, אף שרוצים שהוא יחזור בתשובה, ובכך לקבל אותו כפי שהוא בלי לראות בו אובייקט להחזרה בתשובה.

אלו שתי השקפות שסותרות זו את זה, אך הן לא סותרות את שתי הנקודות הבאות, שגם משיקות זו לזו.

[שמחה של מצווה]
יש לא מעט מחזירים בתשובה בשני האחרונות שפועלים ההיפך ממה שעשו לפני כמה שנים, ואולי עושים גם בכך תיקון גדול.
במקום להפחיד הם מראים דרך השמחה את האמת שבתורה.
דרך הצחוק והשמחה מקרבים אנשים ומראים להם שהתורה לא כזו מפחידה אלא נעימה ואף השקפות פסיכולוגיות ופילוסופיות עולמיות סוברות כמו התורה (או ממש להיפך ממנה ולכן הם מראים כמה אומות העולם לא מבינים, לפעמים בצורה דמגוגית).
ברור שהדרך הזו היא באמת מאירה ומחזירה והיא כבר תלויה באיך ניגשים לאחר ובאיזה שפה מדברים אליו.
בשונה מכך, יש משהו יותר פנימי שכולנו יכולים לעשות - הוספת טוב.

[ומאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים]
אני מאמין שהנקודה הזו היא הנקודה הראשיתית.
מה הכוונה?
שבלי הנקודה הזו אי אפשר להגיע לפסקאות שכתבנו לפני.
למה אני מביא את ה עכשיו?
כי כדי להגיע לזה לפעמים צריך לעשות את הדרך ההפוכה ולהתחיל מהסוף ולהתגלגל פנימה.
הרבה פעמים אנחנו מסתכלים על חזרה בתשובה כמעשה שאנחנו צריכים לעשות לאחר - לכאורה להיות עסוק בלתקן את העולם ולא את עצמי.
אותו דבר כאן. זה לא שזה סותר את תיקון העולם, אך זה מסתכל בעיקר עלי.
כשרואים מישהי שהיא בת תורה ומאירה.
היא באמת בעלת מידות טובות והתורה מובילה אותה זה מהפנט.
מהפנט לא בגלל איך שהיא נראית אלא בגלל האור שהיא מפיצה בעצם נוכחותה.
את בטח מכירה חברות שכולן מסתכלות עליהן כמו צדיקות ואיך שהן מגיעות נושא השיחה הופך להיות יותר ראוי (במקום השיר האחרון של איזה זמר אמריקאי), כל אחת מטפחת את עצמה שהיא תהיה הכי צנועה שיכולה להיות ושומרים יותר על הלשון.
הן ביקשו את זה. לא.
הן פשוט מקרינות שה מה שקורה סביבן.
אותו דבר בדיוק - פשוט להקרין.
הענין הוא שזה גם מהפנט מאוד כיוון.
זה אומר שאת חיה את זה ובזה שאת חיה את זה זה אומר שזו האמת שלך וכל מי שחי בווליום גבוה את האמת שלו מקרין ומדבר על זה כל הזמן.
מקרין לא רק בנוכחות אלא מתוך הדיבור.
זה השלב הכי ראשוני, לפחות לדעתי, ובשונה משאר הפסקאות - את זה אפשר לעשות תמיד ובכל גיל, גם כשאין נרות לחלוקה או תפילין להניח.

מקווה שהדברים עזרו.
אם יש עוד שאלה בנושא זה או בנושאים אחרים אפשר תמיד להרגיש בנוח לפנות ולשאול.
שוב ישר כח על השאלה הנפלאה.
בהצלחה בהארה!
נתנאל
netanelweil@gmail.com

כתבות נוספות