שאלה
הרב שרלו שלום,
1) קראתי שצריך לכוון לשם שמים על כל מעשה שאדם עושה (בכל דרכיך דעהו). השאלה היא מה הגבול הנכון. למשל, אם אני רוצה ליטול ידיים, מספיק לכוון למצוות הנטילה, או להוסיף ולכוון שאני נוטל את הספל ביד ימין ומעביר אותו ליד שמאל, או להוסיף ולכוון שאני סוגר את ברז המים כדי להציל נפשות שלא יחסרו מים בארץ ובל תשחית שלא להשחית סתם מי שתייה? אם אני אוכל, מספיק לכוון כדי שיהיה לי כח לעבודת הבורא, או שצריך לרדת לפרטים: אני משתמש בסכו"ם כדי לא להגעיל את הזולת, וכדי לא לחלל שם שמים שיאמרו שדתיים משוגעים וחסרי נימוס וכד'?
2) האם מותר לקפל טלית בשבת?
3) האם מותר לגרד בשבת עור יבש, למרות החשש שחלק ממנו יתלש ויפול?
תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה
כוונה לשם שמיים היא כוונה המתאימה לעולם הרוחני בו אדם נמצא.
בוודאי שהבסיס הוא כוונה למצוות הנטילה.
ואם מתאים לאדם לכוון גם את המשמעויות היותר עמוקות – אדרבא.
הרעיון הוא לא לעשות דברים מלאכותיים, אלא לעלות מדרגה אחת מלבד המקום בו אתה נמצא בלי כוונה זו.
וצריך להיזהר שלא לשעבד את עצמך לכוונות שאינן מתאימות למה שאתה נמצא בו.
קיפול טלית – נוהגים שלא לקפל קיפול מדויק, כי זה חלק מכיבוס.
מותר לגרד עור יבש שאינו חי עוד בשבת.
כל טוב