שאלה
פרשתנו עמוסה בנושאים שונים לקראת היציאה להליכה במדבר. בינהם מופיע הציווי על ברכת כהנים:
דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר:
כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמוֹר לָהֶם:
יְבָרֶכְךָ ה'
וְיִשְׁמְרֶךָ
הברכה מחדשת ומרבה, מרווה. השפע הנובע ועולה, גובה לרוב מחיר משלו; כל התקדמות באה על חשבון העבר, גורסת ומעבדת אותו. מוציאה מעבדות יחסית אל חירות מחודשת ומבורכת. מקור הברכה אינו ניכר, היא עולה מאליה ושופעת; שלוחה מאת ה' ואינה מפֶרה ומפוררת את הקיים.
וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי (מלאכי ג, י).
שד"י - שאמר לעולם די. חסד חסר גבולות מועך תחתיו את הקיים, אינו מועיל לעולם, כמו במבול- וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ... וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה (בראשית ז). [העמסת שפע גדול מיכולת הקיבול של המקבל מבקעת אותו. החסד השלם מתווסף אל הקיים; קשוב למקבל ושומר עליו.]
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ
וִיחֻנֶּךָּ
הארת פנים. פנייה. האבן עזרא מסביר על הפסוק 'בכל מקום שתפנה יהיה פניו נושאות אליך'. פניו בלשון רבים. נוכחות מרובת פנים וגוונים תאיר כלפיך. מי שרואה אור - מואר. [היכולת להבחין באור היא האפשרות להכיל ולקבל אותו. זיהוי הזיקה, הוא המאפשר אינטימיות ומגע אישי – בפניו. ]
החן הרך הוא ביטויה של הנשמה הפנימית, הנוגהת סביב; נוגעת-לא נוגעת. חן אי אפשר לחפון, כפי שהארת הפנים אינה מסנוורת. ההארה מופנית אֵלֶיךָ, ואם אתה לא מקבל אותה ממש, שם לב אליה, חינך גם הוא אובד. אֵלֶיךָ פָּנָיו נשואות; מבקשות לחון, ומתפללות להיענות אנושית. הבחנה בחן הא-לוהי נוסכת הארה בפני האדם; מאפשרת להם לֵאוֹר.
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ
וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם
ההארה אינה הילה רחוקה, היא מורגשת, היא נישאת וניבטת. הקשר אינו ביישני ונכסף, אלא נשוא ובוטח. ראיית 'פָּנָיו' בַּכֹּל יוצרת הרמוניה פנימית; השלווה אופפת כל, מפני שאלו פָּנָיו, ואין מבלעדיהן. התלכדות הפרטים למכלול שאינו מעמעם כל פרט, שאינו מניח לאחד לשפוע על חשבון השני, הָ-ֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים. כל אחד ממלא את תפקידו בעולמו של אחד.
ההבחנה כי ה' נושא את פניו, שמה לְך
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו