שאלה
אני בצבא אחרי טירונות ולקראת סיום קורס קשר בו בסופו של דבר יש לי אפשרות להשתבץ באחד מהגדודים או להישאר בבסיס. אני מתלבט האם להישאר במקום המוגן והבטוח כשהלו"ז פחות עמוס ואני יכול לשבת בבית כנסת ללמוד שזה חשוב לי או שכדאי ללכת למקום שיכול להיות שהעבודה שם יותר משמעותית אבל גם יכול להיות שיש סתם זמן מבוזבז. כמה זה מוסרי לנצל את הזמן בצבא לצורך אישי כזה של ללמוד תורה?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום!
התשובה כאן היא דעתי האישית, ולא בגדר הלכה. קח את הדברים כעצה בלבד.
א. לדעתי, כשלומדים בישיבה - לומדים בישיבה, וכשמתגייסים לצבא - באים לתרום בשירות צבאי מקצועי. כמו שזמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד, כך זמן ישיבה לחוד וזמן צבא לחוד. זה לא אומר שלא לומדים בצבא, אבל עיקר המגמה היא על שירות משמעותי לתועלת הצבא (וחשוב בכל אופן להקפיד על לימוד קבוע מסויים בצבא).
ב. כל זה בהנחה שבאמת הבחירה בידיך היכן להשתבץ. אך כמובן המציאות בד"כ בצבא היא שבסופו של דבר המערכת מחליטה, וההשפעה של רצונו של החייל מוגבלת. לכן חשוב להיערך לשתי האופציות. אם תשובץ בגדוד - תלך בתחושה מלאה של רצון לתרום לעם ישראל בקשר הצה"לי, ולא תחשוב על כך שאתה מפסיד נוחות לימוד וכו'. וכן להיפך - אם תישאר בבסיס - תדע שמשימתך כרגע היא התמקדות בלימוד ולא תצטער על שאינך תורם מקצועית לצבא. ועיין ב"מוסר אביך" ב', ב':
"כשאדם פועל איזה דבר של שלימות, בין במחשבה בין במעשה, צריך לשמח בחלקו ולא ירדוף אז אחר דבר אחר, כי כל העולם כולו מתקפל לפניו אז דוקא בפרט זה".
ג. דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא שלשאלה הזאת יכולים להיות גורמים משפיעים נוספים שישנו את השיקולים (מצב רוחני, חזרה בתשובה, אופי ועוד). לכן כדאי להתייעץ גם עם דמות רוחנית שקרובה יותר ומכירה אותך.
בהצלחה בדרכך!
* התשובה נכתבה ע"י חתן הרב.