שאלה
ישנה שאלה רווחת ביהדות - על מה נענשים מן השמים? על אי קיום המצוות?
אולי בפרשה שלנו, פרשת "בחוקותי", תוכל להימצא תשובה...
אז בעצם, כשחושבים על זה לעומק, מבינים שהתשובה היא - כן ולא.
כן, נענשים כשעוברים על לא-תעשה או כשלא מקיימים מצות עשה, אך לא בכל מקרה.
כדי "לזכות" בעונש צריך להיות יחס נפשי מסוים למצוות ולנותן המצוות.
זו נקודה חשובה שלעתים מפוספסת בין ע"י הלומדים ובין ע"י המלמדים.
פרשתנו אומרת זאת במפורש, וכן במקומות נוספים. דוגמאות:
1. "[אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם]"
מסביר [רש"י]:
"יכול זה ["בחקתי תלכו"] - קיום המצות?! כשהוא אומר "ואת [מצותי תשמרו]" הרי קיום המצות".
יכול להיות ש"חוק" הכוונה "מצווה"? אם כן - למה מוזכרת אחר כך המילה "מצוות"?
זאת אומרת שחוק ומצווה זה לא אותו הדבר...
"אמור 'הא מה אני מקיים אם בחקתי תלכו?' - שתהיו [עמלים בתורה].
חוק הכוונה לתורה, וכשאנו "הולכים לפי החוק" של ריבונו של עולם - אנחנו עמלים בתורה!
ונדייק. רש"י מצטט את ספרא כאן ש"אם בחקתי תלכו" - [לא מתייחס לחיוב] לקיים המצוות.
אם כן יש [שלב קודם] לקיום המצוות, וזה העמל בתורה!
[עמל אינו הלימוד בתורה], שזה מצוה אחת מ-613 המצוות וניתן לצאת ידי חובתה בקריאת שמע בבוקר ובערב.
מי שרק יוצא ידי חובתו - לא יעמול ויתאמץ בלימוד התורה.
מדובר כאן על [לימוד מעבר ללימוד הנדרש כדי לדעת ההלכות].
מדובר כאן על [לימוד על-מנת להפגש עם נותן התורה].
2. [וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה. וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתַי לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי".
החלק הראשון מדבר על אי-קיום המצוות.
החלק השני כבר מדבר על [המעמד הנפשי] של החוטא.
מי שמואס במצוות ונגעל מהם.
זה כבר הופך את אי-קיום המצוות ליותר חמור.
זה מראה [מה היחס הנפשי של החוטא כלפי נותן המצוות] (כי מי יאהב אדם שנותן לו דבר מגעיל ומאוס?).
3. [וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱ-לֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם]". -
בפרשה
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו