גזרה משמיים או סימן משמיים

שלום וברכה

השאלה שחברותייך ואת דנתן בה היא אכן שאלת כבדת משקל מאוד, וניתנו לה תשובות רבות ומגוונות. אנו מוצאים בחז"ל פעמים רבות שהם פענחו דברים, ואמרו כי אירועים מסוימים באים בעקבות התנהגות מסוימת וכדו', ובכך לימדו לחפש את הסיבות לדברים. מאידך גיסא, לא זו בלבד שהיכולת שלנו לדייק את הדברים היא קלושה מאוד (וכשאנו שומעים את מי שטוען שהוא יודע לפענח – זו נראית מניפולציה, כי תמיד יוצא שמה שקורה מוכיח את מה שהוא חשב גם בלי שזה קרה), אלא שאנו מוצאים מקורות רבים המלמדים כי היכולת שלנו להבין את דרכי ד' מוגבלת מאוד, ודי לנו במה שאמר הקב"ה לאיוב במענה הראשון (פרקים לח ולט) המלמדים על המגבלות שלנו.
האם יש דרך שלישית ?
אני חושב שכן.
אני חושב שיהיה נכון לומר כך: התפקיד שלנו אינו יכול להיות מפענחים של הסיבות שריבונו של עולם עושה דברים, כיוון שאין בידינו לעשות את זה. מה שאנחנו צריכים לעשות הוא לשאול את עצמנו מה אנחנו יכולים לעשות עם מה שקרה לנו, ולאן אנחנו יכולים להוביל את זה. העבודה הפנימית שלנו אינה קובעת שאנו יודעים למה דברים באו, אולם היא כן אומרת שאנחנו צריכים להתעצם מכל דבר שמתחולל בנו. כביכול, ריבונו של עולם נתן לנו את חומר הגלם, ואנחנו אלה שצרים אותו בצורה שנראית לנו נכונה. הדבר דומה מעט לחלק מדברי חכמים על החלום, שאמרו כי "כל החלומות הולכים אחר הפה", כלומר: המשמעות של החלום תלויה בפיתרון שלו. כך גם אנחנו – מוליכים "אחר הפה" את האירועים שבאו עלינו, ובכך מעצבים את משמעותם.
בדוגמה שנתת, ראשית, אני שמח מאוד שהבראת.
שנית, האם את יכולה לקבוע בוודאות כי בגלל זה היו לך פצעים ? בוודאי שלא.
אולם, את השתמשת בהזדמנות שהקב"ה זימן לך, ואת המאורעות הקשים הפכת לעולם התיקון (בלי לקבוע בוודאות שבגלל זה הפצעים התחוללו בך), וכך הלכת בדרך שנבנית מתוך כל מה שבא עלינו, ורואה באירועים את אבני הבניין של עולמנו הרוחני.

האם דרך זו יכולה להנחות אותך ?

כל טוב