לסגור בישיבה לפני שאני בטוח

שלום וברכה

זו לא תהיה השאלה הראשונה בחיים בה לא תהיה לך תשובה ברורה, ובה תצטרך להתלבט. החיים שלנו מאפשרים לחיות אותם רק בצורה אחת בלבד, מתוך אין ספור אפשרויות, ובכל צומת הכרעה תצטרך להחליט. לא זו בלבד, אלא שלעולם לא תדע מה היה קורה אילו היית בוחר אחרת, ופוסע בדרך אחרת. אין טעם לחיות בתסכול מתמיד על תנועת החיים הזו, כי תסכול אינו מוביל לשום מקום טוב. טוב יותר להכיר בכך שאלו החיים, לנסות להחליט את ההחלטה שנראית לנו בנקודת זמן מסוימת, ומכאן ואילך לחיות אותה במלואה, מתוך עמדה שיש לנו יכולת עצומה לעשות את ההחלטה הזו כטובה ביותר שבחרנו בה. היא לא תוצאה של העבר אלא גם מהלך בעתיד.
לאור זה, אין אני יודע לומר לך מה נכון עבורך, ואיזו הכרעה תהיה טובה יותר לך. העצה שלי היא אחרת: בנקודת הזמן הזו, עומדות בפנים שתי אפשרויות. ראשונה בהן היא "לצאת לחיים" עכשיו, ובכך אתה סותם את הגולל (כנראה) על תלמוד תורה בצורה אינטנסיבית כחלק מחייך; האפשרות השניה היא לנסות לפסוע במסלול של תלמוד תורה, שמאפשר לך להיפגש עם התורה בצורה האינטנסיבית ביותר, ואינה מבטלת את האפשרות "לצאת לחיים" בנקודת זמן מסוימת, וכך להתברך הן מתלמוד תורה והן מהדרך בה תבחר בהמשך.
על כן, נראה לי נכון יותר ללכת לישיבה. ללכת מתוך עמדה שבנקודת הזמן שתהיה בישיבה – אתה תמצה אותה בדרך המקסימאלית, בהתמסרות לתורה, בניסיון לצמוח ולהיות תלמיד חכם, בתיקון המידות וכדו'. אם אתה חושש מפני הפער בינך ובין ישיבת מסוימת – בחר באחרת, וגם כאן – בכל בחירה שתבחר אין אתה יודע מה היה קורה אם היית בוחר אחרת. והיה, אם בחירה זו אכן תהיה לך לברכה – נפלא; ואם לא – אז תסיט את מסלול חייך לכיוון אחר.

האם זה נראה לך ?

כל טוב