שאלה
שלום,
אני יוצאת עם בחור במשך ארבעה חודשים.
הוא חוזר בתשובה כמעט שנתיים,
ואבא שלי מתנגד לקשר הזה ממש(חשוב לציין שאבי לא מוכן להקשיב לי ואנחנו לא מדברים מאז סיפרתי לו על הקשר עם הבחור).כי הוא זוכר איך הבחור היה לפני שחזר בתשובה ואבי ממש מתנגד לקשר הזה והקשר שלי עם הבחור זה רק קשר לחתונה ולא משהו אחר.
בהתחלה אמא שלי התעניינה והסתקרנה,אבל גם היא עכשיו מתנגדת.
הקשר שלי עם ההורים לא טוב ואיני יודעת מה לעשות.
אני ממש אוהבת את הבחור,ואני רוצה לחלוק את החיים שלי איתו ולהתחתן כמובן.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
זכותך לחיות את חייך לפי בחירתך, אין להוריך שום הצדקה הלכתית לנהל את החיים שלך. הדבר נכון באותה מידה אצל מי שבוחר ללמוד או לעבוד במקום כלשהו, והוריו מתנגדים לדרכו.
עם זאת כדאי מאוד ורצוי מאוד לתת משקל לדעתם של ההורים. משתי סיבות:
א. אולי הם רואים משהו שאת לא רואה? יש בהתאהבות משהו מאוד סוחף ומלהיב שעלול לעקם את המציאות. לכן חשוב מאוד להקשיב להורים, לנימוקים ולשיקולים שהם מבטאים.
ב. גם בהתבגרותנו אנחנו עדיין קשורים להורים ורוצים את התמיכה והשותפות של ההורים: בחתונה, בלידה, בגידול הילדים וכו'. גם ההורים מעוניינים בקשר עם ילדיהם לאחר שהללו יוצאים לבנות את הקן העצמי.
מסקנה: צריך למצוא דרך להמשיך את ההקשבה ההדדית (אבא ואמא שלך חייבים להקשיב לך היטב).
אולי את יכולה לחדש את השיחה אתם בכך שחשוב לך להקשיב להם... (אם תקשיבי את תחילה, בהמשך גם הם יקשיבו לך?!)
אם אין אפשרות שאת תעוררי את השיחה, תחשבי על גורם חיצוני שיביא אתכם להקשבה הדדית: דוד\ דודה, רב\ רבנית, שכנה, חברים של המשפחה, עובדת סוציאלית...