שאלה
אמנם הדבר תורה הוא יום הזיכרון אבל אי אפשר שלא לדבר גם על יום העצמאות ועל הסמיכות שיש ביניהם ,
יש היום קולות שנשמעים בציבור הכללי:
"[האם צריך או שהגיע הזמן להפריד את יום העצמאות מיום הזיכרון]?"
חלק מהטענות שלכאורה הדבר נוגד יום הזיכרון זה יום [עצוב] , יום עם כובד ראש, ויום העצמאות זה יום [שמח], ולא עוד אלא שכבר מתחילים כבר לחמם את המנגלים מבעוד מועד...
את הקשר בין יום הזיכרון ליום העצמאות לא צריך להאריך בדיבור, אני חושב שכבר כמעט כולם יודעים אותו, ואני אתמצת בקיצור:
שדווקא מתוך הכאב והשכול , [מתוך ברית דמים] שכרתנו עם הארץ והעם, [קמה המדינה] הזאת, חזרה וקמה לתחייה האומה הישראלית.
את זה אנחנו כולנו למדנו ושמענו בכל מיני הזדמנויות.
ובכל זאת איך קמה לה השאלה "האם לא הגיע הזמן שנפריד" ??
דווקא מתוך איך שהצביון של יום העצמאות נראה בציבור הישראלי נבין את עצם השאלה...
ישראלי ממוצע, לאן הוא הולך ?
מה הוא עושה ביום העצמאות?
פשוט מאד! [ממנגל, מנפנף],
הצרכנות מדברת על [צריכה של פי 2 ] של כמויות הבשר שנמכרת ביום העצמאות,
אני מוסיף את כל מה שנלווה אל זה:
פטישים וריסוסים, מסיבות ריקות ושתייה כיד המלך,
סליחה שאני אומר אבל אנחנו עברנו מתרבות של ערכים לתרבות של צריכה, של תאוות ושל נהנתנות.
וכאן הבן שואל:
מה, אסור לאכול בשר? אסור לשמוח? זה כבר הפך למנהג של כולם!
נכון זה הפך כבר למנהג והכל, אבל, [מה המסר] שלי ביום הקדוש הזה?
מה אני לוקח מהיום הזה?
האם זה העיקר? הבשר? לנפנף?
ועוד, תמיד יש את הדוד שמסמיך לזה את הפסוק "[עוד היום בנוב ינופף ידו]"!
[במה התקדמתי]?
אז אם כך מי צריך בכלל את יום הזיכרון , אם הבשר הוא המסר, אם כל ההוללות זה המסר לתרבות הרדודה והריקה הזאת זה המסר, אז באים שאלות מסוג "האם לא הגיע הזמן להפריד",
העולם המודרני פשוט נותן הרגשה של הרדמות הערכים, הכל "[אני]" , האני במרכז, לא נוח "לי",
לא חשוב שיש ערכים- אנחנו ב[עולם מתקדם], לא ישן מיושן, צריך להתנתק מהעבר,
לא עברנו שום תהליך וזה לא מעניין אף אחד העיקר תדליק את המנגל יש הרבה הסברים איך להדליק בעלונים. זה בתמצות פחות או יותר העולם התרבות המערבי.
אז [מה חסר]?
חסר את [הנשמה],
לחזור למקורות התורניים, שם נשאב את מעייני היש