על אצילות ועל יצירת קשר עם חברות.

שלום לך רבקה היקרה!
מאוד הערכתי את עבודת המידות שאת עושה, את רצינית מאוד, והתנועה שלך בחיים לכיוון של שיפור כל הזמן ראויה שכולנו, נלמד ממך. יישר כוח!!!

כשאנו באים לעבוד עבודת-מידות, כדאי לנו לדעת משהו חשוב:
לכולנו יש תכונות נייטרליות: למשל, שיער בצבע שחור, ביישנות, ועוד.
לכולנו יש תכונות טובות: למשל, אוהבים להעניק, מקשיבים, ועוד.
לכולנו יש גם, תכונות רעות: למשל, אנוכיות, קנאה, ועוד.

מכיוון שאנו איננו "בלתי נגמרים" מבחינת הכוחות, ההצעה שלי היא להתמקד בהעצמת התכונות הטובות, וגם לנסות לצמצם את התכונות הרעות, אבל – פחות להשקיע זמן בשינוי של התכונות הנייטרליות.

לכן, העיסוק העיקרי בחיים אינו "מה חושבים עליי היום לעומת שנה שעברה: שאני פחות ביישנית או יותר ביישנית?" אלא, נתעסק יותר בשאלות כמו: "איפה אני יכולה להוסיף טוב?" "למי אוכל לעזור היום?" ושאלות דומות לאלו.
ואם את מרגישה שבשביל להוסיף טוב הרגע, כדאי הרגע להתגבר מעט על הביישנות, אז לפעמים באמת כדאי, אבל לא תמיד – את קשובה לעצמך מאוד, ויודעת מתי ואיך.

המדד הוא "להוסיף טוב". פחות להתעסק עם "לשנות את עצמנו" בתכונות הנייטרליות.

את שואלת כיצד מעמיקים קשרים.
קודם כל, כדאי לדעת, שכאשר אנו מחזקים קשרים ומעמיקים אותם, למשל, כשאת מחזקת קשרים עם חברות בנות-גילך, או כאלו כמו שתיארת, שגדולות ממך מעט – זה מוסיף טוב בעולם.
חברות היא ערך חשוב מאוד מאוד.

לפעמים אנו מרגישים תחושה של "לבד". במקרים כאלו חברות היא דבר נפלא ועוזר.

כדי להעמיק קשרים עם חברות, הייתי מציעה כמה טיפים:
1 להקשיב. כשחברותייך מדברות, להקשיב להן ממש, ולנסות להימנע מ"להכין" באותו זמן שהן מדברות את "מה שאגיד להן כשיסיימו לדבר".
2 לשתף בדברים משמעותיים בחייך אך לא כאלו שהם יקרים לך מדי ואת חוששת להיפגע אם תשתפי בהם. תוכלי גם לשתף בדברים "מקבילים ודומים", אם את חוששת לשתף בדברים כמוסים ואישיים מדי בשבילך. חשוב שיהיה לך טוב, ותרגישי ביטחון ונוחות בקשרים עם חברות שלך.
לשתף בדברים שאת מרגישה שנכון לך לשתף בהם. תוכלי להכין דברים אלו מראש, עוד לפני המפגש עם החברות, ואז, במפגש עצמו – לשתף בהם.

את שואלת על אצילות. הייתי מציעה להתעסק בשאלות שכתבתי קודם: "איך אוסיף טוב בעולם?" או "איך אוכל לעזור היום לחברה שלי?" או "איך אוכל היום לשמח את ההורים שלי ואת המשפחה שלי?"
שאלות כאלו בונות אדם ועולם.
אצילות היא "פועל יוצא", זאת אומרת, אצילות מתרחשת אצל אנשים שטרחו ועבדו על השאלות שכתובות בפסקה הקודמת, גם בלי שהם "ניסו להיות אציליים". זאת מידה כמו "הדרת פנים", או "אור בפנים", שאת בודאי יודעת בעצמך שאי-אפשר לקום בוקר אחד ולנסות לשוות לעצמך את המתנה הזאת. זאת מתנה שמתרחשת, לפעמים, לאנשים שעובדים על הוספת טוב.

בברכת הצלחה!
רינה, חברים מקשיבים