שאלה
שלום כבוד הרב, ברצוני לשאול שאלה הקשורה בשכניי.
יש לי שכנים מעליי שמרעישים ללא הרף, התלוננתי בפניהם רבות שיפסיקו לגרור כיסאות, לטרוק דלתות ולהפר את מנוחתנו בכל שעות היממה. הם אישרו שיפסיקו אך לצערי הרעש אינו פוסק.
אני מרגישה ממש חסרת אונים.
עליתי אליהם לא מזמן ע"מ לשאול שאלה שגרתית,
אחד מבני המשפחה (נער כבן 17) פתח לי את הדלת והקשיב למה שאמרתי. לפתע אחותו הגיחה (12) וטענה שאסור לאחיה לדבר עם בנות (מטעם התורה או משהו כזה) והדלת נטרקה בפניי.
הרגשתי מאוד מושפלת, עברו כמה ימים מאז ואני עדיין מרגישה את הפגיעה. לאחר בירור קצר שערכתי התברר לי שאין אף איסור כזה שטותי וטיפשי.
אשמח למענה מיידי ממך כדי שאוכל לחזור אל שגרת חיי.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
מצטער על האיחור במענה.
אכן היית ראויה למענה מיידי: השכנים הללו נוהגים כילדים קטנים. כך את צריכה לראות אותם.
אין כל משקל וכל משמעות למעשיהם אלו מלבד התנהגות ילדותית וטפשית.
דברים שביום יום: גברים ונשים מדברים באופן ענייני במקומות עבודה, במפגש מסחרי ועסקי.
באוטובוס, בשוק, בבנק, בקופ"ח וכו' גברים ונשים דתיים וחילוניים, חרדים וחסידים, יהודים וערבים, כולם מתקשרים בחופשיות ובנימוס הדדי.
אם היו נוהגים כראוי היו חייבים לכבד אותך, להשיב לך בנימוס, להתנצל על הרעש ולהמנע ממנו לחלוטין.
בברכה