שאלות על השואה אחרי מסע פולין

לק"י

שלום לך!
בשאלות שלך החזרת אותי אחורה למסע שלי, למקום הנפשי בו אני הייתי ואני ממש מזדהה עם מה שכתבת.
המסע הזה מזמין אותנו להתבוננות פנימה לעצמנו לאור העבר וההווה שקיים לנגד עינינו. לכן, את לא צריכה להיבהל בכלל מהשאלות שעלו.
אפילו הייתי אומר הפוך - אשריך שהמסע הזה הביא אותך להעמקת בחיבור עם ה´ ומתוך כך גם לשאול שאלות בשביל לדעת את ה´.
ברמה אמונית אולי נראה שהשאלות קשות אך האמת, הן עמוקות נורא.
נשתדל בתשובה לענות עליהן ואם תרצי שנעמיק בהן את מוזמנת לכתוב לנו על כך.

[איפה אלוקים היה בשואה?]
אחת השאלות היותר מהדהדת היא השאלה הזו. שאלה ששמעתי עליה כמה תשובות, אך אני רוצה לשתף בתובנות ודברים ששמעתי מפי הרב ישראל מאיר לאו שליט"א על שאלה זו.
כשאנו שואלים את השאלה הזו אנו הרבה פעמים מתכוונים לשאול "איפה ה´ היה? איך הוא היה יכול לתת לזה לקרות? ואם הוא היה איך זה קרה?".
שאלה שהרבה פעמים כאילו אומרת "לא יכול להיות שהוא היה, אחרת זה לא היה קורה".
לנו ברור שהוא היה ושהוא קיים ומשגיח עלינו תמיד.
אז אם כן, איפה הוא היה?
התשובה היא: היכן שהוא תמיד היה.
מה?!
כן.
הרבה פעמים אנחנו מסתכלים בעין המיקרוסוקופית על המציאות ורואים פריים אחד מכל הסרט.
אנו מאמינים שהקב"ה תמיד משגיח עלינו ודואג לנו.
זה לא אומר שכל הזמן כעם אכלנו תותים, אבל בגדול המצב הוא טוב.
ככה גם עכשיו, גם אם לא ברור ויש כאב בדרך.
לכאורה זה דומה למישהו שנכנס לחדר ורואה מישהו, עטוף בכל גופו, לוקח סכין וחותך אדם ומתחיל לגעת בחלקי הגוף של האדם החתוך.
נשמע מזעזע, נכון?
העניין הוא שאותו אחד הוא לא אדם רשע אלא מנתח שמציל עכשיו את החיים של המטופל.
אותו דבר (ואם תרצי להעמיק בזה יש את מאמר השורות של הראי"ה קול זצ"ל שמופיע במאמרי הראיה).
היה פה משהו בשביל להציל אותנו.
מה?
אני לא יכול להגיד שאני יודע במדויק, הרי זה משהו שהרופא, הקב"ה, יודע.
אבל, מה שחשוב שנדע שזה הגיע ממקום של אהבה וטוב לעם ישראל, גם אם הניתוח הזה כאב והשאיר בנו צלקת.
בסוף, זה לטובה, גם אם אז ועכשיו זה לא ברור לנו.
(ורק הערה קטנה, בלי להביע דעה, יש שאומרים שבלי השואה לא היינו מצליחים להקים את המדינה ולנוע עוד יותר על במסילת הגאולה ושיבת ציון).

[למה הם ולא אני?]
כמו שאנחנו לא יודעים את חשבונותיו של ה´, כפי שרמזנו בסעיף הקודם, ככה זה גם עם השאלה הזו.
אז מה? אין תשובה?
יש.
לכל אחד מאיתנו יכולות משלו וכן לכל דור.
כנראה שאנחנו לא היינו מתמודדים עם המציאות שלהם, ואולי הם לא היו מתמודדים המציאות שלנו.
לכל אחד מאיתנו כוחות כדי להתמודד עם המציאות שסביבנו ובהתאם לייעוד, משא, שלנו בעולם.
זה לא בא להמעיט בנו או בדור השואה.
זה בא לייחד כל אחד מאיתנו, כדור וכפרטים.

[הצעה קטנה לנחיתה שאחרי]
השאלות האלו הן נפלאות, וכמו שאמרנו הן גם מבטאות את חיזוק האמונה שלך בה´.
לפעמים יוצא שאחרי כמה זמן אנחנו מרגישים שזה נעלם.
מה עושים כדי שזה יישאר ונמשיך את התנופה?
לא מפחדים לשאול שאלות ומעמיקים בלימוד אמונה.

אני מקווה שהדברים עזרו ונתנו כיווני מחשבה לגבי שתי השאלות.
אם תרצי שנתחיל עוד או שיש שאלות נוספות תרגישי בנח לשלוח אלינו.
ישר כוח גדול!
נתנאל
netanelweil@gmail.com