אולי הדשא של השכן ירוק יותר?

שלום לך! מה נשמע?
השאלות ששאלת ממש טובות ונוגעות לכל אורך חיינו כאנשים מאמינים! [יישר כוח]!

שאלת לפחות [4] שאלות לכן המענה לא יהיה קצר...

מקווה שהקב"ה יעזור לנו להגיע [יחד] למענה הטוב ביותר.

למה ניסחתי את השורה האחרונה דווקא כך? (אולי כדאי לקרוא אותה שוב...).

אחרי הכול, כמו שאמרנו:
במחשבה ראשונה זה באמת נראה כמו שאלה שאולי לא כדאי לשאול, אולי זאת חס וחלילה [שאלת כפירה]?

אז זהו – ש[לא], אבל ממ...ש לא!
אמר פעם אחד ה[אדמו"רים]: "אין דבר כזה "שאלות כפירה" - מי ש[שואל] לא כופר"...

יש כל-כך הרבה סתירות וקושיות ושאלות באמונה, ו[דווקא זה שאת שואלת שאלות] - מראה כמה את רוצה להפיל את החומות האלו ולהיות הכי של ה´.

זאת ההיפך מכפירה!
זו אמונה כ"כ גדולה - שהיא מופיעה [גם כשאת מרגישה בהסתרה].

עוד נקודה חשובה:
אין כזה דבר לדעת ב100% אם האמונה נכונה – כי אז זאת הייתה [ידיעה], לא אמונה.

עכשיו ל[שאלת המיליון] – אולי מישהו סתם המציא איזה שהיא תאוריה שיש גוף גדול שמכוון את הכל?

מתי היית בחתונה לאחרונה? אנחנו מצטטים בשבע הברכות את הנבואה "עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים".

כמה [מטורף] זה היה נשמע לא רק לפני אלפיים שנה, אלא גם לפני מאה שנה?

והנה, יושבים להם זקנים וזקנים ברחובות ירושלים. ילדים משחקים ברחובותיה. נשמע בערי יהודה קול ששון וקול שמחה.

לכל הפחות, מי שכתב את הספרים האלה ידע על מה הוא מדבר.
הוא כתב אותם בכוח ראיה למרחוק שהוא מעל העולם הזה, מעל הזמן ומעל ההתרחשות - דבר שבהכרח נובע ממשהו שהוא מעל הזמן וההתרחשות.

[איזה עולם – איזה עולם...]
ברשותך, הקדמה מסוימת שאולי תיתן לנו נקודת בסיס... – מה זה [עולם]?

במילון מפורש: כדור הארץ, יקום, תבל, תחום תוכן ו – נצח.

אם נפרש את העולם המושג "העולם החילוני" = כדור הארץ, נראה שבעצם אין בין כל היהודים שום שוני מהותי.

כולם אחים בגוף ובנפש – רק ש[בדעות הם שונים] כל אחד מחברו.

וכאן נמצאת הנקודה הבסיסית: אין כל שוני מהותי בין יהודים עם דעות שונות, לדוגמה: [כל התלמוד] מלא במחלוקות!

מחלוקות [לשם שמים] (לאו דווקא תורניות) שמלאות באהבה בין חברים – מותרות ואפילו רצויות!

במבט ראשון - ישנם כמה דברים מוזרים בדת היהודית בימינו.

לא הגיוני שמישהו מלמד דברים שלא נמצא להם מקור מהתורה (לימודי "הלכה למשה מסיני"), וכך בעצם מחליט על החיים השני רק בגלל שהאבא/סבא/מישו מהדור הקודם למד כשהיה צעיר.

ואולי ממש הזוי: אפילו ככל שהחברה מתקדמת מבחינה מדעית וכדומה – נראה שהדת היהודית ["תקועה" בימים עברו]...

ישנם עוד דברים, אבל קטן המקום מלכתוב.

אם נפרש את העולם המושג "העולם החילוני" = תחום תוכן – זה יהיה בהחלט קורץ!

תחום תוכן חופשי ללא איסורים וחובות הלכתיים שמחייבים בכל מעשה, [עצמאות וחירות בסיסית] – אפשר לבטא את האישיות!

האם גם בתחום תוכן חילוני אין דברים מחייבים שממש כובלים?

למה יש חוק שיש סרטים שאסורים לצפייה מתחת לגיל 14, 16 או 18? מי נותן רשות להחליט מה מתאים לכל אחד?

דוח על נסיעה מעל 120 קמ"ש? הרי הכביש שומם!

למה רק בגיל 16 מותר להתחיל למצוא עבודה?
הרי ילדים מוכשרים לעבודות קטנות כבר שנים לפני כן!

ולמה, בקיץ, כשברור שאין סערות או רוחות חזקות – אסור גם לאנשים היודעים לשחות טוב לשחות במים עמוקים?

ישנם עוד דוגמאות, אבל קטן המקום מלכתוב.

עד כאן עשינו השוואה בין תחום תוכן של חילוניות לתחום תוכן של יהדות, אבל עכשיו נעבור ל[משותף].

[שחק אותה "סמארט"]
לצערי - כרגע הסמארטפון שלי החליט לעשות שביתה, אבל אולי יש בזה גם צד טוב?

מצד אחד:
יש אנשים שהסמארטפון משתלט להם על החיים ובמקום לחיות בעולם של אמת, [חיים בתוך עולם וירטאולי].
החברים שהם מבחינתם זה מי ששלח להם בקשת חברות בפייסבוק או מי שעשה להם לייק.

הם [מדברים עם מי שמסביבם רק בוואטסאפ או בשיחה בפלאפון] ועוד...

ההשלכות שיש לזה על החיים שלנו הן עצומות!

מצד שני:
זה [מקשר] בין כל כך הרבה אנשים ואולי [בגלל זה] הסמארטפון השתלט לנו על החיים?
זה נותן לנו כל הזמן להיות מעודכנים ו[לראות מה חברים צריכים ולוודא שהם בסדר] - וסתם לשתף אותם בשאלה שנתקלנו בה שהם יכולים לעזור.

בכלל, בפייסבוק, יש הרבה מיזמים שעלו שצברו תאוצה ו[יצרו שינוי טוב] בגלל כמות הלייקים האדירה שקיבלו.

ההשלכות שיש לזה על החיים שלנו הן עצומות!

אז מה עושים? משתמשים או לא משתמשים?

לסמארטפון יש הרבה אפשרויות להוספת אור והרבה אפשרויות לחושך.

כשמישהו מגיע למצב שהוא ממוכר למכשיר ולא יכול בלעדיו (ולא בגלל התוכן, אלא כי הוא מכור למכשיר עצמו) בוודאי שזה לא סימן טוב.

אך לא בגלל זה צריך לפסול את המכשיר אלא צריך לחשוב איך משתמשים במכשיר, בכלי האדיר הזה, להוספת אור ומתוך מקום בריא.

לכן, מה שהצגנו בהתחלה הוא נכון וזה בידי המשתמש.

[השוק ה – אפור]
הרבה פעמים אנחנו נוטים להסתכל על סוגיות מסוימות בשחור לבן, כשבאמת יש [הרבה אפור].

התורה מתירה לנו את רוב הדברים בעולם, היא רק מבקשת לשאול 2 שאלות שנשאל את עצמנו:

הראשונה: [תחשבו] לפני כל מעשה – תהיו בפוקוס. תשאלו את עצמכם מי [שולט] על עצמכם עכשיו – השכל או הרגש?

אם הרגש שולט, מכוון ומנהיג - לא משנה אם הדבר נכון או לא נכון , ראוי או לא ראוי, מה שבא לי אני עושה כאן ועכשיו ולא משנה מה.

התורה וחכמים מלמדים אותנו תמיד [להתאפק ולהשליט את השכל על הרגש ועל הגוף], ומעלה אותנו מהחומריות שלנו לאנשים יותר שולטים על החומר.

דוגמה: [מותר, כדאי ורצוי ללכת לבלות] – אבל יש סייגים מסוימים כמו:

לא להיות במקומות של חוסר צניעות, במקומות עם שהאלימות שולטת בו או במקומות שסביר נצא משם שטופים בקיא של עצמנו...

לבלות במינון מסוים - בשונה מאנשים שעושים זאת כ[עיקר החיים].

ובזמנים מסוימים – כי לכל דבר זמן משלו (לנסות לדבוק בלוח הזמנים שהצבנו לעצמנו).

דוגמה אחרת: לפתח קשר עם בן/בת זוג.
האם הקשר הזה באמת אמיתי, יציב ויחזיק מעמד כדי לבנות בית?

האם אנחנו [מוכנים] מבחינה נפשית, כספית, ניסיון חיים מספיק ודברים דומים שחשובים להקמת משפחה?

כי קשר סתמי בשביל הקשר שאחר – כך סביר שיתפרק, משאיר שריטה מכאיבה שקשה לרפא...

[השאלה השנייה] שנשאל את עצמנו: [מה המניע שלנו] למעשים שאנחנו עושים?

יש אפשרות שאני עושה את זה לעצמי - שזאת גם יכולה להיות תשובה טובה! (צריך רק לברר בשביל מה לעצמי?).

יש אפשרות שאני עושה את זה כדי לתרום לחברה כי אכפת לי מאנשים וממה שקורה בעולם,
ויש אפשרות שאני עושה את זה כדי להתעלות או כדי לקדש את שם ה´ בעולם ועוד...

[לסיכום עד כאן]:
היהדות בשונה מהדתות האחרות בעולם, היא דת שחיה ו[מקיימת] את החיים ולא מבטלת אותם.
היהדות רק מדגישה שיש [ערך] לכל המעשים – ולכן כדאי לחשוב לפני שעושים דברים.

[הכול אני יכול בחופש הגדול]
אמרנו שבתחום תוכן של חילוניות לגם בתחום תוכן של יהדות אין חופש להיות "עצמי".
איך אפשר לשמוח ככה בחיים?

[נשאל בצורה אחרת]: אפילו אם מבחינת הסטטוס יצאנו מעבדות לחירות - כשיש [משהו] (לא דווקא מישהו) חיצוני שמשעבד אותנו אז יורד הפוטנציאל שלנו, אנחנו לא יכולים להיות מי שאנחנו באמת, זאת עבדות. איך אפשר לחיות כך?

היהדות אומרת שכל אדם, בין עשיר בין עבד, יכול להיות חופשי וחירותי לחלוטין - [אם רוחו חופשית].

אם אנחנו [קשובים לפנימיות] שלנו אז זה עבדות טובה, זה חירות אמיתית, להיות בשליטה אמיתית על חיינו הגשמיים והרוחניים.

בחירה חופשית בטוב, מודעות עצמית, עבודה על מידות טובות הכרת הטוב לאנשים ולקב"ה... היא החירות הכי גדולה שיש!

[לסיכום]:
דוד אומר בתהילים: "[לולא האמנתי לראות בטוב ה´ בארץ חיים]".
מפרשים חכמינו זכרונם לברכה ש"ארץ החיים" הכוונה לאורח החיים רגיל - שנהיה מודעים למעשינו וכך נחיה.

אם את מעוניינת בעוד הסברים בנושא מומלץ שתחפשי בספרים או באינטרנט.
יש ב"ה מגוון רחב מאד של הסתכלויות על "עבדות ה´" ועל משמעויותיה.

[לסיכום]
שאילת שאלות מראה על רצון לעלות במדרגות האמונה.

אין כזה דבר לדעת ב100% אם האמונה נכונה – כי אז זאת הייתה [ידיעה], לא אמונה.

התורה נכתבה בכוח ראיה למרחוק שהוא מעל העולם הזה, מעל הזמן ומעל ההתרחשות.

אין בין כל היהודים שום שוני מהותי, כולם אחים בגוף ובנפש – רק ש[בדעות הם שונים] כל אחד מחברו.

בשני תחומי התוכן ישנם דברים שנראים כ"כובלים" את האדם לא להיות עצמו.

הרבה פעמים אנחנו נוטים להסתכל על סוגיות מסוימות בשחור לבן, כשבאמת יש [הרבה אפור].

התורה מתירה לנו את רוב הדברים בעולם, היא רק מבקשת שנשאל את עצמנו תמיד 2 שאלות: א. [מי שולט] עכשיו – השכל או הרגש? ב. מה [המניע] שלנו?

היהדות אומרת שכל אדם, בין עשיר בין עבד, יכול להיות חופשי וחירותי לחלוטין - אם רוחו חופשית.

הקב"ה מבקש שנחיה את החיים הרגילים בעולם במודעות עצמית.

[ולתוספת...]
עכשיו, בתקופת החופש הגדול, יש עניין ב"[לעשות חיים]", וכמו שאמרנו – אם זה במודעות עצמית זה מותר ורצוי.

ממליץ לעשות שימוש גם במשמעות האחרת של ההגדרה "לעשות חיים": להתנדב, לעזור בבית ולמי שצריך וכדומה - "להחיות" אחרים.

בנוסף – כדאי ללמוד את הספר "בין הזמנים" של הרב דוד סתיו המדבר רבות על ים חשובים אלה.


סליחה על האריכות, מקווה שעניתי על כל השאלות, מוזמנת לשלוח לי מייל תגובה על כל דבר.

ב"הצלחה בכול!

דורון

dozkih@gmail.com