שאלה
שלום לכבוד הרב,
רציתי לשאול/ לשמוע דיעה בעניין כלשהו שמציק זמן רב...
יש לנו כלב בבית קרוב ל3 שנים, ומאז ומתמיד אימי לא אהבה את הנוכחות שלו.. (וזה מבחינה דתית, היא טוענת שהוא עושה לה רע, ולא טוב להשאיר כלב בבית)
(כמו"כ, קצת לרקע.. אימי מבחינה דתית חרדית בדעותיה, ואני ממש לא, יש ביננו ויכוחים רבים בנושא זה)
זה הגיע למצב שהיא מציבה אולטימטום וזה ממש עושה רע לאחיותיי הקטנות, הן בוכות לה.. הן ממש לא רוצות להיפרד ממנו.
גם לי בעצמי נורא קשה לחשוב על זה, הוא איתנו 3 שנים.. זה קשר מאוד חזק. זה קצת כמו לגדל עוד ילד.
אשמח לשמוע דיעה.
תודה.
תשובה
שלום
מותר לגדל כלב שקט שאינו נושך.
אתם חייבים בכבוד אמכם, היא הביאה אתכם לעולם ומונתה בידי ד' להיות הדמות ממנה תלמדו ותתקדמו כל חייכם.
על כן תיראו ממנה ותאהבו את קרבתה, וודאי לא להודיע לה הודעות או להורות לה הוראות.
לקבל בענווה ושמחה את מה שבעלת הבית שהביאה אתכם לעולם, מחליטה בביתה.
אפשר לשוחח, להציע, אבל ההחלטה היא שלה ואסור להתוכח.
כל טוב