הרצון שבער בי לאמונה נעלם

שלום לך!

לפני הכל אני רוצה לבקש סליחה על כך שחיכית לתשובה לשאלתך היקרה זמן רב.
לא הבנתי לגמרי למה אתה מתכוון, אך אנסה אתייחס באופן כללי לרצונות היקרים והחשובים שאתה מעלה.
אך לפני כן, השאלה שלך מראה את העיקר – [שאתה טוב ולא מוכן להיכנע לרע בשום פנים ואופן]. ואתה רוצה חיים קדושים וטהורים ומאירים. אתה אדם טוב ורוצה בטוב, ככה מדבר, ככה מרגיש וככה חושב יהודי. בדיוק כמוך, כל הכבוד! אך הדבר החשוב ביותר הוא שאסור לך לתת לקשיים לשכנע אותך שאולי אינך טוב מספיק ושאולי אין לך סיכוי ושאולי הטוב עולם הוא לא כזה טוב ולא כזה חזק וכל מיני דברים כאלה.
אתה כותב שאתה מתחיל ומפסיק מהר, ושיש לך אובדן דרך וכל זה. דע לך, אח יקר, שאם תמשיך במאמצים להשתפר ולהשתנות בסוף תצליח! אך אם תתייאש, אז באמת תיגרר לירידות נוספות ולך תדע כמה טוב אתה גורם לעצמך להפסיד...
עיקר הבעיה בקשיים שלנו זה שהם גורמים לנו להטיל ספק בכך שיש קדושה וטהרה בעולם ושאנחנו יכולים להגיע אליו. זה כל התפקיד של הנפילות והקשיים. והתפקיד שלנו לעומת זה, [זה להאמין בטוב גם אם יש הרבה חושך מסביב, לדעת שיש בנו טוב, ושהוא חזק יותר מכל הבלבולים, ושסופו לנצח את הרע, ולנצח בגדול!]
אז כל הכבוד שאתה לא מתייאש וממשיך לנסות שוב ושוב למצוא את הדרך אני מאמין שבסוף תצליח, ובגדול. גם אם כרגע זה נראה לך בלתי אפשרי בסוף תמצא את הדרך לנצח.

ולגבי הרצון הטהור שנעלם לך.
ראשית, כך זה החיים, כמו הירח, מתגלים ומתכסים, לפעמים בחיים יש התלהבות ולפעמים ירידה... וזה טבעי ורגיל, ככה זה הרגש.

אבל יש כמה דרכים לחזור לחיים:
כלל ראשון - גם כשיש ירידה, לא לעשות שום עבירה, אלא תמיד להשתדל לפחות לעשות את ההלכה. הנה דוגמא נניח שיש לך ערב שאין לך כוח לכלום, רק ללכת לקנות באגט עם כוס קולה (או בירה??) גדולה ולישון. אז אפשר לומר אין לי כוח לכלום וכבר לא לחשוב על ההלכה.. אבל מה שצריך לעשות במצב כזה , הוא להתפלל ערבית לפני כן, לחפש מקום עם כשרות טובה, לברך לפני ואחרי, לאמר קריאת שמע על המיטה ואז ללכת לישון. הכל לפי ההלכה. תמיד תשתדל שגם בזמן הירידה הקו האדום שלך זה ההלכה לא משנה מה היה לפני דקה ומה יהיה עוד דקה – כל עוד אתה יכול עכשיו לקיים את ההלכה אל תוותר עליה בחיים גם במצב של ירידה.
חוץ מזה צריך לעורר את הרגש, כלומר להתבונן עם עצמך, מה הם החיים, ולמה אתה חי, ומה הערך של החיים ולגלות שכל הטוב של החיים זה בזכות הקדושה והטהרה שיש בהם. ולשכנע את עצמך בזה. לשאול את כל השאלות – עד שבאמת תשתכנע בזה. ואז תתעורר האהבה שוב, האהבה לקדושה, לתורה, למצוות, לעם ישראל, לארץ ישראל, למידות טוב ועוד ועוד

ומה אם באמת לא השתכנעת שכל הטוב של החיים זה בזכות הקדושה?
כאן מגיע החלק של הלימוד.
א"א לשמור על שמחה ואמונה בלי לימוד אמונה, איני יודע איזה סגנון של תורה מדבר אליך, חסידות או ספרדיות ועוד, אך אתה חייב ללמוד אמונה, כלומר ללמוד ספרים שמסבירים לך בהבנה שלך את ערך התורה והמצוות וערך עם ישראל, בסגנון שאתה אוהב מתחבר אליו.
וללמוד זה אומר לשאול שאלות ולברר בלי הנחות, ומה שאתה לא מבין תאמר אני לא מבין. וכך לאט לאט תצליח להבין יותר. וככל שתבין יותר, תשמח יותר בתורה ובקב"ה והרגש שלך ישאר חזק ויציב ויחזיק מעמד בתוך כל העליות והירידות של החיים.
רק דע, שאכן לפעמים אין ברירה ויורד חושך... והרגש יורד, ואז אין ברירה אלא ללכת לפי השכל, לפי האמת גם כאשר לא מרגישים.
כי השכל הוא הדבר היציב גם כאשר הרגש עולה ויורד. צריך לחזק את השכל ולשכנע אותו שוב ושוב מה האמת ולמה היא נכונה ולברר אותה באמת. עד שהשכל יהיה חי, חד, בהיר טבעי, חזק ויציב, ואז גם כאשר נחשך הרגש, השכל מספיק חזק כדי להמשיך בדרך.

אך באמת לא רק לפי השכל. אלא גם להיזכר בתקופות שהרגש היה חי וחזק ולשחזר את זה שוב ושוב. ולזכור כמה טוב ואמיתי הרגשנו אז. וזה נותן כוח גם בזמן החושך.

הנה עם ישראל בגלות כבר 2000 שנה. הולך בחושך. האם בגלל זה נשברנו? ממש לא! למרות כל הדברים הנוראיים שעם ישראל עבר, עם ישראל לא כורע ולא משתחווה! אלא מאמין באמונה שלימה בתורה ונדבק באמת עד כדי מסירות נפש.

ועוד עצה, הייתי מציע לך ליצור קשר עם איזה רב שאתה אוהב ולהתייעץ איתו הרבה, ואם אין לך דמות כזו, אז כדאי לך לחפש. הם עברו הרבה והם יודעים איך להתנהל ומה הדרך בסוף בסוף לנצח ובגדול!
לנצח ולהיות טובים טובים, באמת.

בהצלחה בכל, מעריך מאוד, שוב סליחה על העיכוב
חגי