שאלה
שלום, שמי יעל ואני בת 19, עוד מעט 20. כרגע אני נמצאת בשירות לאומי בשנתי השנייה. יש לי חבר כבר קרוב לשנה, אנחנו נורא מחוברים וכנים אחד עם השנייה ויודעים שנינשא.
הוא כרגע משרת שירות קרבי בצה"ל. יוצא לנו המון לדבר על חיי הנישואין שלנו יחד וכמה אנחנו כמהים להתחיל אותם בקרוב וכמה שקשה לנו לחכות. אבל כמובן שאנחנו מחכים בכל זאת. זה קשה לנו מאוד.. מרגישה שלי בכמה רמות יותר ממנו. אנחנו כבר "תקועים" בשלב הזה הרבה זמן. בשלב של אנחנו יודעים שנינשא אך כרגע אין איך. תמיד כשאנחנו מעלים את הנושא כואב לנו מחדש וכל פעם רואים את האפשרויות שמולנו שוב. הוא טוען שלא מוכן להשאיר את אשתו בבית בזמן שהוא בצבא ולא יוכל לפרנס אותי. אני בשירות ולא אוכל לפרנס יותר מידי את הבית. וממילא יש הרגשה שצריך לחכות כי בכל מקרה נתראה רק בסופי השבוע. זה קשה לי נורא. מצד אחד אני יודעת שזה לא טוב לחכות ולדחות במיוחד כשאנחנו כבר כל כך כמהים לכך. בנוסף לכל המכשולים של הנגיעה שאפשר ליפול בהם בקלות. מצד שני, מרגיש שזה קצת נמהר להתחתן עכשיו. אין לנו איך להתפרנס וגם אם נינשא יהיה קשה לחיות בנפרד לאורך כמה זמן. הוא משתחרר באוגוסט. אני גם אז אסיים את השירות שלי. אשמח לעצות בנוגע לזה.
תשובה
ב"ה
שלום.
קראתי את מכתבך פעמיים. אני מבין את המצוקה הכלכלית ואת ההתלבטות.
לדעתי, אם אתם מרגישים בשלים לנישואין ויש בניכם התאמה (כולל בדיקת דור ישרים)והסכמה הרי שהצד הכלכלי הוא זניח מפני שהחיים גדולים יותר מהמטבע!!
המושג "הקמת משפחה" הוא כ"כ גדול ועוצמתי שהוא יכול להתגבר על כל המכשולים כולל על ה"פרידה" הארוכה בעקבות השירות הצבאי. לכל דבר יש פיתרון!! הפתרון הוא לא תאורטי אלא מעשי -כלומר כשצריך שיבוא הפתרון שהוא הוא הסייעתא דישמייא אז זה מגיע .!!
וזה מגיע בגדול וזה מגיע גם מכיוונים לא צפויים.
ואולי בעיקר זה מגיע מכוונים לא צפויים מפני שהקב"ה רוצה להטיב איתך ואיתו והוא יעשה הכל לטובתך ולטובתו מפני שכל כוונתכם זה להקים משפחה ולקיים מצווה גדולה וכפי שאומר החכם באדם במשלי משלי פרק י "הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח".
אני חושב שאתם צריכים "לחשב מסלול" מחדש ולקבל החלטה פנימית שנובעת מחתירה לשאיפה גדולה של הקמת תא משפחתי בעם ישראל. כשההחלטה מצדכם מתקבלת ואתם מתחילים להתקדם אז העיניינים הטכניים גם מתחילים להתקדם והקב"ה שומע את תפילותכם ועוזר לכם.
בהצלחה,
עוזיאל אליהו
.