נלחם להיות קרבי, אך גם רוצה להתחזק בתורה

שלום לך!

הדבר הראשון והחשוב ביותר שרציתי לכתוב לך הוא שאני כ"כ שמח לקרוא שאלה כמו שלך, זה ממש מחזק אותי. אתה בן נאמן לעם ישראל. באמת כל הכבוד לך! גם במצבים מורכבים מאוד אתה מצליח לא ללכת לאיבוד ולחשוב איך לעשות את הצעדים הנכונים. הערכתי אליך גדולה מאוד! הקב"ה גאה בך מאוד! איני ידוע אם תצליח להיות קרבי או לא, אבל דבר אחד ברור לי במאה אחוזים בלי להגזים – [אתה כבר עכשיו ביחידה הכי קרבית שיש] – אתה בונה את עם ישראל בכך שאתה רוצה לעשות את האמת ומחפש לברר מה דעת התורה. וזה הכי בונה את עם ישראל יותר מכל הסיירות שיש. [אחי אתה קרבי, באמת, האמן לי.]
א נתחיל בכך ראשון ברור שאנחנו באנו לעולם רק כדי לעשות את רצון ה´ שזה בסוף הטוב הכי אמיתי שיש. ולכן השיקול היחיד שצריך להיות לך בראש זה מה הוא רצון ה´.
וכמו שכתבת יש כמה שיקולים.
הראשון הוא שאתה צריך לזכור ששירות בצבא זו מצווה. ולכן כל יום שאתה שם אתה עושה את רצון ה´ וזה חשוב מאוד, ולכן אל תיפול רוחך, זה לא ביזבוז זמן, חיזוק הצבא של עם ישראל זו מצווה גדולה, והצבא בנוי באופן כזה שיש בו תפקידים מגוונים, אע"פ שאתה יכול לתרום יותר, גם כרגע ככלבן אתה תורם, זה לא באמת סתם.
הצבא הוא כמו הגוף של עם ישראל, וככל שיש גוף יותר חזק לעם ישראל, עם ישראל יותר חזק, ויותר חופשי ויכול לקיים את רצון ה´ בצורה טובה, ולכן שירות בצבא זו מצווה חשובה.
אך מצד שני ברור שאם אדם נמצא בצבא ובגלל זה מאבד את הקשר לתורה ולמצוות הוא פוגע בעם ישראל, ואולי אפילו יותר ממה שהוא תורם לעם ישראל בשירות הצבאי! כי שמירת ההלכה ולימוד התורה זה הרוח של עם ישראל. ואם אדם מחזק את הגוף של עם ישראל, אך פוגע ברוח של עם ישראל, ברור שעדיף לשמור על הרוח, בדיוק כמו בחיים הפרטיים של האדם, שהנפש חשובה יותר מהגוף, כך גם בעם ישראל חיזוק התורה חשוב יותר מחיזוק הצבא. אך זה לא אומר שהצבא לא חשוב! בדיוק כמו בחיים הפרטיים של בן אדם – חייבים גם גוף חזק ובריא וגם רוח בריאה. רק ביחד אפשר להיות צדיקים. כך גם בעם ישראל צריך גם גוף חזק – צבא, וגם רוח חזקה – תורה ומצוות.
ולכן לא טוב שהצבא מוריד את האדם מבחינה רוחנית. כי מה הרווחנו? חיזקנו או החלשנו את עם ישראל?
ולכן לפני כל ההחלטות, צריך להחליט החלטה אחת חשובה – אני רוצה לחזק את עם ישראל ולא להחליש אותו. והאם אני מחזק את עם ישראל כאשר אני בשירות שלי או לא? ולפי זה להחליט הכל.
ואהבת לרעך כמוך זו מצווה חשובה מאוד, וזה אומר להיות אדם טוב לסביבה אך [זה לא אומר להיות אדם בלי עקרונות של תורה וקדושה!] וזה לא אומר להיות אחד שאומר "כן כן" על כל מה שאומרים לו. ובטח לא אחד שנגרר אחרי הדברים הרעים של אחרים. להפך! אתה רוצה להיות קרבי? הנה בבקשה, זה מאוד קרבי, ומאוד קשה, לא להיגרר אחרי דברים רעים של אחרים. יש הרבה אנשים שהם קרביים, אבל אין להם אומץ לעמוד על העקרונות שלהם, או שאין להם בכלל עקרונות. ולכן זה "משימה קרבית מורכבת" מאוד, מצד אחד להיות חבר טוב, אך במקביל לא להיגרר לחוסר צניעות... באמת קשה מאוד. ולכן ואם יהודים מתנהגים לא בצניעות, בנושאים לא צנועים, או בדיבורים בין בנים לבנות וכדומה, שם אין שום מצווה של ואהבת לרעך כמוך! אתה צריך להיות חבר טוב ונעים לכל הבנים, ואדם שעוזר בנעימות לבנות איפה שצריך, אבל אסור שהבנות האלו יתפסו מקום בעולם שלך מבחינת חום וחיבור נפשי, בנות הן לא חברות שלך, הבת היחידה שתתפוס מקום בעולמך, ושתהיה חברה קרובה אליך מאוד, היא רק האחת והיחידה – אהובתך, שתתחתן איתה, ותקים איתה בית נאמן בישראל כשיבוא הזמן (כמובן מלבד אמך ואחיותך).

זכור זאת, הכי חשוב בחיים זה לעשות את רצון ה´, להיות יהודי נאמן. ומי שעושה ככה, מובטח לו שיהיו לו חיים מדהימים ומתוקים, אך בעיקר קדושים ואמיתייים.
אם אני מבין נכון, אתה לא יכול להשתחרר מהצבא לגמרי, נכון? אם כך באמת כדאי שתתאמץ לעבור לקרבי, שם עושים יותר ועסוקים יותר, וכמובן מחזקים יותר את עם ישראל ויש פחות בנות וכו´.
אך אם אינך חייב לסיים את השירות, זו כבר באמת שאלה. הייתי מציע לך ליצור קשר עם איזה רב שיכיר אותך באופן אישי ותוכלו ביחד לברר את העניין פנים אל פנים. אצרף את המייל שלי בסוף התשובה, וכתוב לי היכן אתה גר ואראה אם אני מכיר איזה רב שתוכל להתייעץ איתו. אולי נסה ליצור קשר עם רב האוגדה או רב פיקוד, או רב החיל, ואולי רב הגדוד, אל תתבייש, דבר איתו. זה יכול מאוד לעזור. ובכלל זה הטלפון של הרבנות הראשית לכל שאלה בכל תחום, הם מכירים את המנטליות הצבאית ולכן יודעים למצוא פתרונות, זה המספר - 057-817-5767

אם אתה מרגיש שאם לא תצא מהצבא, אתה תתדרדר מבחינה רוחנית, נראה לי פשוט שאכן צריך לעשות מאמצים בשביל לצאת מהצבא.

אך אם זה לא המצב, ולא בטוח תרד מבחינה רוחנית, וזה תלוי בך, אז זה כבר תלוי.
אך אם אתה יודע שתוכל לצאת מהצבא וללכת ללמוד בישיבה במשך תקופה ולהצליח שם, נראה לי שזה כדאי ושזה הרבה יותר יחזק את עם ישראל, [למרות שכלפי חוץ יש כאלו שיאמרו שזה "לברוח משירות", זה לא נכון. בזה שאתה לומד תורה אתה מחזק מאוד מאוד את עם ישראל, ממש כך.]
אך אם תצא מהשירות ותצא לעבוד וכו´ ייתכן שזה כבר לא כ"כ שווה את זה, כי אכן, בצבא יותר קשה לשמור על רמה רוחנית גבוהה, אך גם בחוץ קשה. ואולי כבר שווה לחכות עד שתהיה קרבי ובינתייים לנצל את הזמן ללימוד תורה, לעבודה על המידות ועוד. גם בצבא יש הרבה אפשרויות לבחירות טובות ולקיום מצוות, וכן אפילו ללימוד.

רק אז באמת תצטרך למצוא רב שתסמוך עליו ושתאהב אותו ושביחד תוכלו להתבונן על חייך ולראות את אתה מתקדם ומתעלה לחיים טובים יותר. כן, תוך כדי השירות הצבאי.
דע שבכל מקום אפשר להתעלות ואפשר לרדת, זה תלוי רק בך. וזה באמת קשה, האמן לי, הרבה יותר קשה מלסיים מסלול בגולני (או צנחנים (: )

חשוב על הדברים. איני יודע מה אתה מרגיש עם הדברים שכתבתי, כמובן שנטיית הלב היא גם קובעת, וזה באמת החלטה משמעותית מאוד.

זה המייל שלי hr4020@gmail.com

עלה מעלה מעלה, והצלח בקודש ובחול!
אתה בן גיבור של עם ישראל!
בהערכה רבה מאוד מאוד
חגי