שאלה
שלום,
לאחרונה אני לומדת בשיעורי מחשבת על האמונה ויש לי שאלה בנושא-
אני מאמינה בקב"ה ורואה את כל הנפלאות שהוא עושה לנו ומשתדלת להודות על כך תמיד אבל איך אפשר להאמין בלב שלם בקב"ה אם אני רואה גם את הדברים הרעים בעולם-את זה שחיילים נהרגים,אנשים טובים סובלים,ולפעמים התפילות לא עוזרות אז אם אני מאמינה שהקב"ה ברא הכל קשה לי להאמין בו שאני רואה גם את הדברים הקשים מאוד שקורים פה...איך זה מסתדר עם האמונה?
וגם עוד שאלה קטנה-האם זה נכון שלכל בן אדם יש משמעות\תפקיד בעולם ושהוא מסיים אותה הוא מת?
בהערכה רבה ותודה מראש
תשובה
בס"ד
שלום רב,
לשאלתך הראשונה:
אכן קשה להכיל את הסבל הרב שיש בעולם בכלל ובעם ישראל וארץ ישראל. התחושות שלך מאוד מובנות.
כדי להתגבר על הקושי שאת מבטאת צריך להעמיק יותר במושג 'אמונה':
'אמונה' או 'אמון' משמעותו לסמוך על מישהו גם כאשר מעשיו לא מובנים לנו.
אם אבא שלך אומר לך לסחוב הביתה סלים מהמכולת - אין צורך להאמין לו. הבקשה שלו הגיונית ומובנת.
אבל אם אבא לך מצביע על חבילה מוזרה ומבקש ממך שתקחי אותה הביתה - כאן צריך שיהיה לך אמון באביך. תהיי בטוחה שהוא לא סתם מתעמר בך ולא לועג לך.
כך נהג אברהם אבינו בעקדת יצחק: ד' דרש ממנו דרישה לא הגיונית ולא מוסרית. אבל אברהם נתן אמון בד' שכך נכון להיות והלך לעקוד את בנו.
להאמין פרושו לקבל את דרכי ד' ודרישותיו מתוך אמון שזה נכון ואמיתי גם אם איננו מבינים זאת בשכלנו האנושי.
יהודי שעובר אירוע קשה ומכאיב, מקבל באהבה את הדין ומברך: "דיין האמת" - בכך הוא מצהיר שעם כל הסבל והייסורים, הוא בטוח שד' עושה לנו דברים ראויים ונכונים.
עם זאת אנחנו מתפללים ומייחלים לביאת המשיח במהרה וגאולתנו מכל צרה ומכל נגע ופורענות.
לשאלתך השניה: זהו אחד ההסברים למותו של אדם, יש הסברים נוספים.