שאלה
בס"ד
שלום וברכה
בארוחות שבת במשפחתי(העדה הפרסית) רגילים לכסות את הלחם לפני ברכת המזון כמו שמכסים אותו לפני הקידוש.
לי ניראה שהעניין הישתרש מטעות ומחשיבה שכמו שצריך לכסותו לפני הקידוש כך צריך לכסותו לפני ברכת המזון(או יותר נכון כמו שמכסים אותו לפני הסעודה עצמה כך צריך גם בסיומה לכסותו).
יותר מכך ניראה לי שאם הלחם מכוסה אין מקיימים את העניין של השארת פת על השולחן (מצד "כל שאינו משייר פת על שולחנו – אינו רואה סימן ברכה לעולם") גם אם פיזית הלחם על השולחן.האם זה נכון שאין מקויים עניין זה?
האם אני צודק והלחם צריך להיות גלוי?
או אולי דווקא יש מנהג בעניין?
תודה רבה
תשובה
שלום
זהו מנהג ותיק ונהגו בו גם בעלי הסוד. יש לנהוג אותו אם הוריך נוהגים כך ולא לשנות דבר.
כלל ישראל נוהג דברים על פי טעמים רבים, לעיתים כמוסים ולעיתים גלויים, לעיתים מטעמים שכבר אינם ידועים לנו. אולם המנהג העדתי תמיד מחייב אם אינו סותר דין, ונהגו בו גדולים.
זה נחשב שמשייר ולא כפי סברתך.
כל טוב