שאלה
שלום,
יש לי שאלה בנוגע לסוגיית מצוות צער בעלי חיים.
אם יש מצווה שלא לצער ולא לגרום לסבל לבעלי חיים אז כיצד היה המבול? הרי החיות סבלו במוות נוראי תכל'ס- מה הן אשמות?
זאת ועוד- במכת דבר- כל החיות של המצרים מתו- מדוע בגלל המצרים הרשעים- החיות צריכות לסבול?
וגם- כאשר אנו מקריבים קורבן החיות בעצם מקבלות את הגזר דין שלנו- זה לא הוגן תכל'ס.
אשמח שתנסו לענות לי.. ממש ממש תודה גדולה :)
תשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
התורה אוסרת עלינו לצער בעלי חיים, האיסור הזה הוא לרוב הדעות מהתורה, וחומרתו רבה. אולם צער בעלי חיים הוא חלק ממערכת החיים כולה, דהיינו בבריאה יש דרגות שונות והאדם הוא בראש המעמד, לאחר מכן הבע"ח, צומח ודומם. כל דרגה היא משמשת את הדרגה שמעליה (עד ביאת המשיח שאז יתכן שישתנו דברים מסוימים). ולכן הדומם משרת את הצומח והדרגות שמעליו, וכן הצומח את בע"ח והאדם, ובע"ח את האדם. על כן מותר לשחוט בהמה כדי לאכול את בשרה או להשתמש בעורה. כמו כן כאשר אין אדם אין צורך בבע"ח, בע"ח אינם יצירה עצמית אלא כחלק מבריאת העולם, ועל כן כשהעולם כולו נהרס גם החיות עמו, אבל בכל אופן הקב"ה רוצה בקיום הבריאה ועל כן נצטווה נח להכניס את בעלי החיים, כדי להמשיך את העולם. אין בעלי חיים בארץ שהם מעמד עצמי אלא כל הבריאה נדונת ובע"ח הם חלק מהבריאה, עלינו לדאוג לא לצערם אבל לדעת את מעמדם.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ