האם לירדנים יש מה ללמד על מוסר ומלחמה?

שלום וברכה

שאלת מוסר המלחמה היא מהשאלות העמוקות ביותר ששיבת ציון והקמת מדינת ישראל מחוללת אותן. אין לנו מסורת של ממש בשאלות אלו, שכן המדינה היהודית האחרונה הוקמה לפני כ 2200 שנים (מדינת החשמונאים), והסוגיות העוסקות במוסר מלחמה לא תועדו עדיין בתורה שבעל פה הכתובה, ועל כן אנחנו עוסקים בסוגיות האלה בזהירות ובעדינות, ומנסים להבין מתוך המקורות ומתוך הדרכים בהם התמודדו עם שאלות אלו – כמה תובנות. על כל זה כתבתי הרבה פעמים, ואפשר לראות בקיצור במאמר זה: http://www.ypt.co.il/show.asp?id=19976

הביקורת הבינלאומית והמוסר הכפול הם בוודאי חלק בלתי נפרד מהדיון, אולם לא כל מהותו. הם קשורים לדיון בשל העובדה שאנחנו מתפקדים בתוך מסגרת העולם, ובשל מצוות קידוש השם ומניעת חילולו (אם יש לך כוח, ראה על כך כאן: http://www.ypt.co.il/show.asp?id=19971). הם לא כל מהות הדיון בשל העובדה שיש עוד נימוקים לכאן ולכאן. אולם, צריך לזכור יסוד אחד: העקרון המוסרי הראשון של מוסר המלחמה הוא לנצח את הרשע. זה לא רק אינטרס, אלא עיקרון מוסרי, שלעתים אנו שוכחים אותו. אדגיש שוב כי זה העיקרון הראשון, ולא העיקרון היחיד, ולאור הדברים שכתבתי במאמר שלמעלה יש עוד הרבה שיקולים שצריך לשקול.
על כן, יש לעשות במלחמה את כל מה שצריך לעשות כנגד דעאש. הדבר אינו מתיר לעשות כל דבר, אלא רק את מה שצריך . קשה כמובן להגדיר זאת, ועוד יותר קשה להגדיר מיהם אלה שאינם נמצאים במעגל הלחימה, אולם צריך להשקיע בכך, כדי שמצד אחד ננהל את המלחמה כדי לנצח בה, ומצד שני לא נהפוך אנחנו בעצמנו לרוצחים.

כל טוב