הבנת האמונה בשכל

שלום לך, אביה יקרה!

לפני הכל, סליחה על העיכוב הרב בתשובה. אנחנו מנסים לעמוד בעומס, זה לא הולך תמיד:)

קודם כל, שמחתי לקרוא על רצונך לחיות חיי אמת. דעי לך, שיש בך רצון גדול ובע"ה את תגיעי ותממשי את הרצון הזה, למרות שהוא גדול ומופשט, כי הרצון הוא המוביל אותנו בחיים ואם יש רצון, יותר מחצי דרך סלולה. כמו כן, דעי לך שרוב האנשים בעולם שאלו את השאלות שלך (או עדין שואלים..) ואחרי מאמץ הגיעו לתשובה שמספקת אותם, זה לא פשוט להאמין בדבר כה גדול המשפיע רבות על חיינו ועוד יותר הקושי גדל כשמדברים על בחינה שכלית. כל זה מכיוון שהאמונה היא לא דבר מומחש ודברים מופשטים קשה לנו יותר לתפוס ולאחוז בהם במציאות. אבל בכ"ז אפשר לנסות להסביר ולהגיע להאמין גם בשכל.

לפני שנתחיל, אני רוצה להדגיש כמה נקודות חשובות: הראשונה, כל מה שבע"ה יכתב כאן לא מומצא מהראש שלי אלא למדתי וקיבלתי מרבותיי ומלימוד אמונה מעמיק שמסתמך בעיקר על דברי הרב קוק והכוזרי. נקודה שנייה, אמונה היא תהליך של מסע, מסע אישי של אדם אל עצמו. לא כמו לימוד ידע אחר שיכול להיות מנותק מהאדם ומולבש עליו, אלא זהו תהליך למידה של האדם את עצמו. לכן חשובה ההקשבה העצמית, אחרים יכולים לעזור לשקף, לתת הדרכה אבל לא צועדים במקום האדם עצמו.
ננסה ללכת לתשובה מתוך שאלתך וכדאי שתחשבי על הדברים אחרי קריאת התשובה, ברור שאם עדיין לא מובן אחרי החשיבה העצמית, את מוזמנת לפנות ישירות אליי למייל האישי.

טוב, נתחיל. קודם כל, חשוב לברר לנו את המושגים בהם אנחנו משתמשים. ה´? מי זה בכלל? איך אפשר לדעת עליו משהו בכלל?
אז ככה, אם יש משהו אנחנו וודאיים בו ואף אחד לא יכול לערער את הקיום שלו אז כדאי להתחיל בו ולא ללכת לדברים שיש עליהם מחלוקת. מה יש בעולם שאני יכולה להעיד שהוא קיים בוודאות? אני! אני יודעת שאני קיימת, כמו שאמר הפילוסוף ניטשה – "אני חושב- משמע אני קיים!" מי זה האני הזה שחושב את כל המחשבות?? אני יכולה להטיל ספק בהכל- אולי אני מדמיינת עולם, אנשים, חברים, בניינים, מציאות?! אבל רגע- אם אני מדמיינת, חושבת, אני כנראה קיימת- כי מי זה האני שחושב?! (אם את רוצה שנאריך בעניין קיום האדם תכתבי למייל שלי, פשוט אני לא רוצה להלאות בהסברים, גם ככה התשובה עמוסה בפרטים)
הלאה. הבנו שיש ´אני´, נכון? עכשיו מה יש ב´אני´ הזה? כישרונות, חכמה, טוב וכו´, השאלה שנשאל מאיפה יש את כל הדברים בהאני הזה? מהו המקור של אוסף הדברים המרכיבים את ה´אני´? (נדגיש שמקור הכוונה ל-מאיפה, ממה ולא מקור כרונולוגי! מי מחייה את הדברים הללו) למה חייב להיות מקור? אולי אני המצאתי את עצמי? נענה בשאלה, האם אני ה-חכמה? האם אני מכילה את כל החכמה שיש בעולם? או שאני מכילה חלק מהחכמה? וכן לכל הדברים שיש בנו, התשובה הברורה היא- לא! אני מגלה-מראה רק צד ספציפי של החכמה ולא את כל החכמה, אין אדם שמכיל את כל הכישרונות בתוכו שקיימים. לכן יוצא מכאן שאני-אנחנו בני אדם שחסרים ושוב, אם אנחנו חסרים אנחנו לא השלם, חייב להיות דבר שלם שממנו נבראנו, ממנו קיבלנו חלק מהחכמה השלמה או חלק מכישרון אחר. נוסף לזה, אני המצאתי את עצמי?? לא! [לא אני יצרתי את נוכחותי ולכן יש מישהו שהוא קדם לי].
נלך עוד צעד. אם אמרנו שלא יצרנו את עצמנו ויש מישהו שהוא השלם (את יכולה לקרוא לו אלוקים, בהמשך נקרא לו כך, אל דאגה) אז מה אנחנו כבני אדם מולו- מול השלם? [אנחנו גילויים של השלם], אנחנו מגלים צד מהשלם, חלק ממהותו של השלם. אנחנו לא מגלים את כולו כי כמו שאמרנו לעיל אנחנו לא יכולים לגלות את כל החכמה בעולם, לכן אנחנו מגלים פנים (מלשון פן) שונים של השלם.
נדגים משפת הצבעים, יש אין סוף של צבעים, נכון? גם בצבע הכחול יש גוונים שונים של כחול, השלם הוא כל הצבעים וכל אחד מאיתנו מגלה צבע אחר מאין סוף הצבעים, אני מגלה טורקיז 75% ואת מגלה תכלת 70%, ובכל זאת ביחד אנחנו לא מגלים ביחד את כל האינסוף הצבעים מכיוון שהם אינסוף!! אנחנו לא אינסוף יהודים בעולם וגם לא אינסוף אנשים בעולם ולכן כל אחד מאיתנו מגלה צד מהשלם וביחד עדיין אנחנו לא נגיע לשלם מכיוון שהשלם הוא אינסוף.

אם הבנו עד עתה את הדברים. נמשיל אותם על ה´. נדבר במושגים שהסברנו עד עתה. אם אלוקים-ה´ הוא השלם ואנחנו הגילויים שלו, הוא המקור שלנו, הוא ה-חכמה, הוא ה-.... (יכולה להשלים לבד), אלוקים הוא אינסוף המתגלה בסוף, מה זה אומר? הוא האינסוף שמתגלה בנו שאנחנו הסוף (אנחנו דבר שנגמר, הגוף אבל הנשמה היא אינסופית, מכיוון שהיא אלוקית לגמרי) אפשר להבין זאת במושג הידוע ´חלק אלוק ממעל´ אנחנו לא מרכיבים אותו אבל הוא מרכיב אותנו, אנחנו חלק מהשלם, בנו יש חלק אלוהי, זה לא אומר ח"ו שאני מחסירה מאלוקים!! וכן שלא הכוונה שבלעדינו הוא לא שלם אלא בנו יש חלק ממנו ולא הפוך.
טוב, אנחנו גילויים של אלוקים, הוא יצר אותנו, אני ממנו, אבל מה הלאה? מתוקף זה שהוא ברא אותנו ואנחנו גילויים שלו, [עלינו להיות נאמנים שלו], ופה מתחברים כל הדברים שבטח שמעת ולמדת על שליחותנו ותפקידנו בעולם. [להיות נאמן זה אומר לעשות רצונו, את שליחותו.] להיום אדם נאמן לשליחות. ב"ה ה´ לא הטיל עלינו תפקיד בלי הוראות, אלא פירט לנו ע"י התורה והמצוות מהו רצונו. ולכן עלינו לקיים תורה ומצוות, מתוקף קיומנו בעולם, מתוקף תפקידנו בעולם.

בואי, נסכם. ניסינו לגעת בשאלה איך אני יודעת שה´ קיים?
ניסינו להוכיח זאת ע"י [הקיום שלנו כבני אדם], הסברנו מהו המקור שמחייה אותנו וכך הגענו לוודאות שה´ קיים כי הוא המקור שמחייה אותנו, שממנו אנחנו. שימי לב שלא ניסינו להסביר ע"י מקורות חיצוניים, אלא ע"י מקורות פנימיים וודאיים לנו כבני אדם.
מכאן נגענו מעט בנקודה מה כל הדברים הללו אומרים לנו, מה עצם היותי גילוי של שלם מחייב אותי. המחויבות להיות אדם נאמן, נאמן לשולח ונאמן לשליחות שהשולח הטיל עלינו.

כמה הערות לקראת סיום:
כמו שציינו בהתחלה, [אמונה היא תהליך ומסע ארוך, שלא יכול להסתכם בתשובה כזאת קצרה יחסית וזהו]. אני יכולה לספר לך על עצמי שהיה לי נורא קשה לקבל את הדברים כשלמדתי אותם במסודר ורק שנה אח"כ התיישבו לי הדברים, נפלו לי אסימונים והתחדשו לי תובנות חדשות.
לכן, אני ממליצה לך כמה דברים: ראשית, לחשוב על הדברים, ללבן אותם עם עצמך מה הבנת ומה לא הבנת, אולי אפילו לכתוב את זה כי זה יותר מסתדר לפעמים בכתיבה. כמובן שמה שלא מובן ואת רוצה לשאול עוד את יותר ממוזמנת לכתוב לי למייל האישי המופיע כאן למטה. שנית, [ללמוד את העניין במסודר, ללמוד אמונה ממש מתוך ספרים או משיעורים באינטרנט], יכולה להמליץ לך על ספרים שהולכים בכיוון שהתחלנו כאן וכתובים יחסים בפשטות, למשל, מצווה ולב של הרב אלימלך בר שאול (וכל הספרים של הרב בר שאול הם מצוינים) וכן אדרת האמונה של הרב עוזי קלכהיים. גם באינטרנט- יש אצלנו באתר תשובות בנושא וגם בערוץ מאיר יש שיעורים נפלאים בכל הרמות המדברים על האמונה מכיוון של השכל.
הערה נוספת, לעיתים בשביל הבנה של מושגים עמוקים [אנחנו נדרשים למושגים ´משלנו´ פשוטים יותר]. הייתי ממליצה לך לחשוב באילו מושגים פשוטים את יכולה להשתמש בשביל להבין את הדברים הללו. למשל, אני לקחתי לעצמי מושג ´אני ממנו´ כדי להבין שאני גילוי של ה´ ומה היחס שלי מולו.



תעלי מעלה מעלה! ועשי רק טוב!
הרבה שמחה, רינת rinathaber@gmail.com