איך מתקרבים לה׳

לק"י

שלום לך שואלת יקרה!
ראשית, רציתי להתנצל שלקח קצת זמן לענות, בטח כשמדובר בשאלה כמו שלך.
כולנו אולי חווים את זה בדרכים כאלה ואחרות – רצון להשתחרר מהעבר שרודף אותנו או מעשים שעשינו שחוזרים אלינו.
במקרה הזה, המקרה של דברים שרואים, לא משנה באיזה סוג של סרטים, מראות שלא רוצים ולא צריך לראות זה פי כמה קשה כי זה מעורר עוד ועוד דברים שהיינו מעדיפים שלא יעלו, וודאי שרוצים להתקרב לה´.
האמת, כשרוצים להתקרב לה´ זה רק שהיינו מעדיפים שזה לא יעלה אלא שזה לא יהווה משקולת שמחזיקה אותנו מאחור.
לכן, השאלה שלך היא שאלה אדירה ומאוד מהותית ואני מאמין שמתוך התשובה שנברר ביחד זה יעזור לא רק לך אלא גם לעוד אנשים.

[מה עושים?]
לרוב, כשאנחנו באים לתקן משהו אנחנו רוצים להתנתק ממה שדרוש תיקון אך לפעמים דווקא מהמקום עצמו אנחנו יכולים ליצור תיקון גדול יותר.
זה על המשקל של "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ" (ירמיהו, פרק ל´, פסוק ז´) שלרוב מבינים שיש עת של צרה והקב"ה יציל אותנו מהעת הזו, כשבעצם יש פירוש שני.
יש עת צרה ומתוכה, מכח הצרה ה´ יציל אותנו – מה שנאמר אולי בשפה אחרת "ונהפוך הוא".
אז איך עושים את זה בפועל?
כמו שאמרנו, הדברים שראית מהווים משקולת לא קטנה שלפעמים מפילים אותך לייאוש ומביאים אותך לאפסיות בכח שלך.
לכן, צריך לשים דגש על זה שזה משקולת ולהניף אותו למעלה ולעוף יחד איתו.
כמובן, כדי לא ליפול חזרה חשוב שהמשקולת "תיתקע" ותנוח לה בעליה בין מקום למקום (ולא על הרצפה).
מה זה אומר בפועל?
1. מתוך ההכרה במקום שבו היית ומה שראית את מבינה שעכשיו את במקום אחר וההכרה במרחק הזה יכול להיות משקולת שלא מחזיקה אותך למטה אלא נותנת לך כח לעלות.
במקום לראות את זה ככתם, לראות את המרחק שעשית.
איך זה מקרב אותך לה´? מתוך הודאה ומתוך בקשה שימשיך לתת לך את הכוחות.
2. כאשר האשראי הזה פתוח צריך להיזהר שאנחנו לא הופכים להיות מעופפים שבעצם נמצאים בלי מנוע שעוזר לנו להישאר במעוך. צריך לזכור שיש לנו עוד במה להשתפר ולמצוא את המקומות שאנחנו עוד צריכים להשתפר.
ברור שזה לא מעלים, ולו לרגע, את מה שראית, אבל זה כן נותן לך מקום שאת מנכסת את זה למקום של בנין בקדושה.
במקביל, אני מוסיף פה קישורית לתשובה שעוסקת בנושא הזה גם כן:
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=283524
3. הרבה פעמים אנחנו מחפשים לתקן את הכל, כמו במצב הזה, כשאנחנו יודעים שמי שיכול לעזור הכי הרבה זה הקב"ה בעצמו.
מה נעשה שאנחנו מתביישים לגשת אליו?
לפעמים דווקא בגלל זה צריך לגשת לה´ ולהתפלל.
הרב מנחם מנדל מקאצק זצ"ל אמר פעם על הפסוק "ואנשי קודש תהיון לי" (שמות, פרק כ"ב, פסוק ל´) "לקב"ה יש מספיק מלאכים בשמים. מאיתנו הוא דורש להיות [אנשי] קודש".
דווקא בגלל שיש לנו התמודדויות ודברים שגורמים לנו להתמודד אנחנו צריכים להתקרב לה´.
הרבה פעמים זה גורם לנו לייאוש, אבל כשמכירים בזה שה´ רוצה אותנו בגלל ההתמודדות, דווקא בגלל שהתלכלכנו בבוץ של הניסיונות (גם אם נפלנו לפעמים) הוא רוצה אותנו.
השלמות היא דווקא בזה שאנחנו אנשים. ברור שלא צריך ליפול ולחטוא, אך גם לאחר מכן זה לא אומר שהקב"ה לא רוצה שנבוא לפניו.

אלו דברים על רגל אחת שאני מאמין שנכונים גם למי שעדין מתמודדת וגם למי שלא.
זה נכון שזה משנה לגבי עוד כלים שאפשר לתת, אך ב"ה השתדלנו בתשובה לתת כלים כלליים.
אם תרצי שנרחיב על מה שכתבנו, או שתרצי לשאול על דברים נוספים את מוזמנת בשמחה.

ישר כח גדול על עצם הרצון להתקרב לה´, כי זה מראה על הקרבה האמיתית ובעזהי"ת עוד תצליחי ותגיעי לקרבה הגדולה לה´.
ומתוך זה באמת נצטט את דבריו של האור החיים הקדוש (בד"ה "ודבר ה´ וגו´ פנים אל פנים" שמות, פרק ל"גף פסוק י"א):
"הכוונה בזה הוא כפי שיעור ההכנה שהיה עושה משה להקבלת פני שכינה, לאותו שיעור תהיה ההשגה מפנים העליונים, כי כפי אשר יכין אדם עצמו להשפעת הקדושה ישיג ... כי הלבבות ישכילו בנעלם, אם לאהוב אם לשנוא, כי כפי אשר יכין האדם לבו לאהוב חבירו, כמו כן יתבונן לב חברו לאהוב אותו, והוא אומרו כאשר ידבר איש אל רעהו, שלא יאהבהו אם לא יכין לבו להיות גם הוא רעהו, כמו כן דבר ה´ פנים אל פנים, ומעתה יבחין אדם מה הוא עם קונו, אם לבבו יתאוה ויחשוק בה´ ובעבודתו, הנה זה סימן כי ה´ אהבו".
ב"ה זכית ואת מתאווה לקשר ולקרבה עם ה´, דבר שאומר, לפי האור החיים הקדוש, שה´ קרוב אליך באותה מידה שאת רוצה שהוא יהיה קרוב אליך.
ב"ה רצונך מתגשם ומי יתן והרצון לקרבה רק יגדל!
יישר כח גדול,
נתנאל
netanelweil@gmail.com