שאלה
שלום כבוד הרבה אני כרגע לומד במכינה קדם צבאית בקצרין לא עלינו הסגן מנהל של הישיבה שלמדתי בה בתיכון נפטר ממחלת הסרטן אני הלכתי לבקר אותו כמה פעמים כשהיה חולה ואני יודע שהוא סבל וקשה לי עם כך שהוא נפטר, ובאותו היום שהוא נפטר אני נסעתי לבית שלי מהמכינה בגולן לפני שזה קרה. ידעתי את זה רק כשהגעתי לבית (אני גר במרכז וזה היה ביום רביעי שהיה יום גשום וחורפי מאוד. אני ביקשתי מאמא שלי ללכת והיא אמרה שאני לא הולך, לא יודע למה לא התווכחתי איתה על זה הייתי צריך להתווכח איתה שאני יילך לומר לו תודה ללוות אותו בדרכו האחרונה לקבר, כי אני יודע שלו היה איכפת ממני והוא האמין בי ולימד אותי. ועכשיו אני מרגיש רע עם עצמי שלא הלכתי. בכל מקרה מחר אני עולה לגולן לנחם את המשפחה (הוא נקבר בגולן שם המשפחה שלו גם גרה) מה כבוד הרב חושב על העניין אשמח לתשובה, תודה רבה.
תשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
גם אני שמעתי על המקרה המצער הזה, ושמעתי אודותיו הרבה ספורים מאד מרגשים, כך שדברך מתחברים לכל מה ששמעתי, והצער גדול על פטירת אדם צעיר שיכל להוסיף תורה ודעת.
לגביך באופן אישי כדאי לגשת לנחם את המשפחה, ולגבי אמירת תודה לאדם שעזר לך וקירב אותך, נראה שהעיקר הוא לספר את הדברים לאחרים (בני משפחה או חברים) כדי שילמדו ממעשיו הטובים. אין חובה לעשות זאת בבית העלמין, אפילו אם כותבים את המעשים הללו שאתה מספר במכתב, אם תפרט אותם ותתן לבני המשפחה, או תדבר באזכרות שיעשו (בשבעה או שלשים), ותעלה את הצדדים המיוחדים שאתה ראית בנפטר, בכך יהיו שפתיו דבבות בקבר, ואדרבא ישמח הצדיק בכך שדבריו ומעשיו נזכרים.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום שבי דרום