שאלה
'[ויתרוצצו הבנים בקרבה, ותאמר אם כן למה זה אנוכי, ותלך לדרוש את ה']' (בראשית כה', כב').
רבקה, בעקבות תהליכי ההריון המשונים שעוברים עליה, אחרי שנות עקרות רבות אומרת - '[למה זה אנוכי]'.
[רש"י] מסביר, שבעקבות צער העיבור - רבקה שאלה את עצמה:
מדוע היא התפללה להיות בהריון?
מדוע התאוותה לדבר כל כך כואב ומייסר?
[האור החיים הקדוש] מקשה על רש"י:
[הייתכן כי 'תמאס הצדקת בהריונה לצד הצער]'?
ייתכן שאנשים אחרים, אנשים שחווים מאוד את גופם, את המצב העכשווי, הרגעי, יגיעו לשאלות כאלה.
אבל רבקה הצדקת?
הרי [הצדיקים אינם מודדים את חיי השעה אלא חיי עולם]!
לא ייתכן, אומר רבי חיים בן עטר, שייסורי גוף גרמו לרבקה לחשוב שהריון הוא לא דבר כדאי.
קשים ככל שיהיו, ברור שרבקה הצדקת הייתה מעמידה מול הקשיים האלה את משמעות הולדת דור המשך,
בטח ובטח כשזהו ההמשך [היחיד] לזרעו של אברהם הקורא בשם ה'.
לא ייתכן הדבר.
מסיבה זו מפרש האור החיים, ששאלת רבקה הייתה אחרת:
רבקה חששה, בעקבות הריונה המשונה, שההריון לא יחזיק מעמד, שהיא תפיל את הוולד.
לאחר שנים של תפילות ותקוות ולאחר תחילת ההריון, היא [חששה שהנס שהתרחש לה לא יחזיק מעמד].
לכן הלכה לדרוש את ה' ולברר -
האם יש סיבה שבגללה הריונה משונה?
האם יש דבר שהיא יכולה לעשות, כדי להבין את התהליך, ולדאוג, קשה ככל שיהיה הדבר, שהתהליך יימשך והיא תזכה לזרע של קיימא?
קטונתי. וודאי שאין אני כדאי להכריע או להביע צד במחלוקת.
מה שרציתי, מעבר ללימוד החשוב כשלעצמו, זה לשתף בחוויית עוצמת השאלה של האור החיים.
לא ייתכן, קשים ככל שיהיו הייסורים של רבקה, שהם גרמו לה [לשנות תפיסת עולם נכונה]!
לאחרונה אנו עדים לחבלי לידה, לקשיים בתהליך הגאולה.
עם ישראל מתנהג בצורה משונה, חסרת זהות ועוצמה.
האויב החי בקרבנו חש בדבר ומרבה לאיים על דרך חיינו, בטחוננו המינימאלי וכו'.
ייתכן שגם על קשיים אלה אמרו גדולי דורות קודמים שהם מעדיפים לא לחיות בדור המשיח כדי לא לעמוד בנסיונות אלה.
אבל, כפי שאפשר אולי ללמוד משאלת האור החיים - [עלינו להיות צדיקים].
עלינו לשקול ולבחון את מציאות חיינו לא על פי המתרחש ברגע זה, אלא [על פי עיניים אחרות, רחוקות טווח].
לא ייתכן ולא ניתן שכאבי לידת משיח, קשים ככל שיהיו, יגרמו לנו לנטוש או
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו