שאלה
פרשתנו, פרשת נח, פותחת בתיאור שבחו של נח לעומת יתר בני דורו.
לאור עובדה זו, זוכה נח להתגלות ה' ובה הציווי לבניית התיבה אשר תסייע להצלתו ולהצלת בני ביתו- מפני המבול העתיד לשטוף ולהשמיד את העולם כולו.
תגובת נח, על פי הכתוב בפסוקים, לציווי זה היא "וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹקים כֵּן עָשָׂה",
כלומר נח מקבל עליו את הצו האלוקי ובונה את המלאכה.
יכולנו לחשוב כי בכך נסתיימה פרשיית בניית התיבה, אולם חז"ל לא נותרו רק בעשיית נח את התיבה, שעל פי הפסוקים נראית כמיידית וקצרה.
גדול פרשני התורה, רש"י, מביא מדרש לפיו [נח בנה את התיבה במשך 120 שנה](..!)
אז נכון שלא היה בדורו של נח תיבות באיקאה, ואכן לבנות תיבה עבור בעלי חיים רבים ושונים זו משימה לא פשוטה-
אבל למה כל כך הרבה זמן?
איפה הזריזות למצוות של נח, שנראית על פניה בפסוקים עצמם?
וממשיך המדרש ומסביר - "כדי שיראוהו אנשי דור המבול עוסק בה(=בתיבה), ושואלין אותו מה זאת לך?
והוא אומר להם 'עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם', אולי ישובו.."
תחשבו על זה- במשך 120 שנה, נח בונה לאט לאט את התיבה, באמצע הרחוב.
במשך 120 שנה, נח מעניק הזדמנות לאנשי דור המבול לשים לב, להתעורר ולשאול על מה שמתרחש לנגד עיניהם.
נח מקווה כי אכן יהיה מי שישאל, וכאשר נח ישיב לו כי עתיד לרדת מבול, הוא יחזור בו ממעשיו ובכך ינצל מהמבול.
פייר-
[הרעיון הזה של לבנות תיבה כל כך הרבה זמן ולחכות לתגובת הציבור, הוא לא הרעיון הכי נח]...
מסרים ורעיונות רבים עולים ממעשה זה של נח, אתמקד בשלושה מתוכם.
הראשון, [לפקוח את העיניים]-
הקב"ה מזמן לנו הרבה 'תיבות ברחוב' במהלך חיינו,
ישנם מסרים המופנים אלינו ברמיזות ובדרכים עקיפות, צריך לשים לב ולהבחין במה שקורה סביבנו- גם לדברים הפחות שגרתיים ואולי אפילו המעט מוזרים- ייתכן מאוד שהם נועדו להעיר אצלנו משהו.
השני, [לשתף] -
ולא, אין כוונתי לשיתוף המוכר לנו יותר בכינוי "share".
נח, בניגוד לתפיסתו על ידי הרבים, איננו מסתגר בתוך עצמו וביתו- בונה לו בחשאיות תיבת מילוט ובורח.
במשך 120 שנה, נח בוחר לשתף את העם, ליצור איתו מפגש ודיבור.
בהמשך למסר הקודם לפיו המציאות תורמת לנו, עכשיו תורנו להחזיר ולתרום למציאות, לאנשים שבה, לשתף משפחה-חברים-חניכים,
כמו שכבר הקדים ואמר הב
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו