פרפקציוניזם ושליטה מצד אחד - מצד שני - אחריות והתמדה. מה נכון?

שלום לך

אני רוצה לחלק את התשובה שלי לשלשה חלקים.

ברמה ה'שכלית', התשובה לשאלה שלך נמצאת ב'תפילת השלוה' שמפורסמת מאד

תֵּן בִּי אֵת הַשַּלְוָוה - לְקָבֵּל אֵת הַדְּבָרִים שֶאֵין בִּיכוֹלתִּי לְשַנוֹתָם,
אֶת הָאוֹמֶץ - לְשַנוֹת אֵת אֲשֶר בִּיכוֹלתִּי,
וְאֵת הַתְּבוּנָה - לְהַבְחִין בֵּין שְנֵיהֶם.

כאשר מדובר בדברים שנמצאים בשליטתך, הרי שודאי שטוב שאת עושה כל שביכלתך. כשמדובר בדברים שאינם בשליטתך, אז המשימה שלך הפוכה - לקבל את זה בשלוה מתוך הבנה שזה רצון הבורא.

ברמה ה'רגשית', בודאי שהאתגר המרכזי הוא 'להבחין בין שניהם'. נדמה לי שבדרך כלל בשעת מעשה אנחנו בטוחים שזה משהו שמוטל עלינו לעשות ולשנות, ולאחר זמן, אנחנו מבינים שבעצם זה לא היה התפקיד שלנו בכלל..
לכן, אפשר לחשוב על כל מיני פתרונות. אולי לנסות להתיעץ עם מישהו לפני שאנחנו מחליטים לעשות משהו, אולי יעזור לך לקחת סיטואציה מסוימת, שאת חושבת שלא פעלת בה כמו שצריך ולנסות לנתח אותה - מה גרם לך 'לאבד את זה'? איך באותה נקודת זמן יכולת להגיב אחרת? מה יכול לעזור לך להגיב אחרת בעתיד וכן הלאה. אם מקיימים ניתוח שכזה עוד ועוד, זה מסייע ברגע האמת להגיב בצורה יותר בריאה וטובה.

ברמה ה'מעשית' - אולי כדאי לך לפנות לייעוץ מקצועי בצורה זו או אחרת. הרבה פעמים היסודות של פרפקציוניזם ושליטה נטועים עמוק בתוכנו, וטיפול מקצועי יכול לעזור לנו לחשוף אותם (למשל - רצון להוכיח את עצמך מול אדם כלשהוא וכו') וממילא להתמודד בצורה אחרת לגמרי עם אותן רגשות.

מקוה שהועלתי מעט, תגובות תתקבלנה בשמחה במייל שלי

טוביה
tsbias1@gmail.com