סליחה

בס"ד
שלום רב,

את כותבת:
"אציין רק שארצה שהפתרון שתציע לי יהיה פיתרון ישים שאוכל לבצע בעצמי ללא עזרת אנשים אחרים, אני כל כך מתביישת בזה".

עלינו לזכור שהרבנים לא יוצרים את ההלכה - אני לא 'איש רוח' שמציע 'פתרון ישים' ממוחי הקודח. אני מכיר את ההלכה ויכול לומר לך איזו הלכה פותרת את השאלה שלך.
לכן אין לי 'פתרון ישים' לפי הזמנה. יש לי תשובה של תורה למעשה שלך.
הרמב"ם קובע בפרק ב' בהלכות תשובה, שני דברים:

(1) בהלכה ט' כתוב שחייבים לפייס:
...אף על פי שהחזיר לו ממון שהוא חייב לו, צריך לרצותו ולשאול ממנו שימחול לו. אפילו לא הקניט את חבירו אלא בדברים, צריך לפייסו ולפגע בו עד שימחול לו.

(2) בההלכה יא יש הדרכה כיצד לפייס מי שנפטר:
החוטא לחבירו, ומת חבירו קודם שיבקש מחילה, מביא עשרה בני אדם ומעמידן על קברו ויאמר בפניהם: "חטאתי לה' אלהי ישראל ולפלוני זה שכך וכך עשיתי לו".

אולי הפתרון קשה לך, אבל גם המעשים שעשית היו קשים: גם על כך כותב הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ג' הלכה י"ד): "...אמרו חכמים שהרגיל בהן אין להם חלק לעוה"ב, וכדי הן להתרחק מהן ולהזהר בהן. ואלו הן: המכנה שם לחבירו, והקורא לחבירו בכינויו, והמלבין פני חבירו ברבים, והמתכבד בקלון חבירו, והמבזה תלמידי חכמים, והמבזה רבותיו..."
שימי לב שהרמב"ם מבדיל בין מי שמכנה שם לחברו ובין מי שקורא לחבירו בכינויו - כל אחד מהם בנפרד(!) הוא מעשה חמור. יש עוד חומרה של מבזה את רבותיו!

ראוי לך לעשות מאמץ ולצאת ממי שנאמר עליו שאין לו חלק לעולם הבא. ממילא ודאי תזכי לבשורות טובות ומתוקות בעז"ה.