שאלה
בינ"ו
הרב שלום.
לצערי פגעתי חמורות וקשות בחברה טובה ואהובה. נכון לכתיבת השורות, לאחר מספר רב של פניות אליה שנענו בחוסר תשובה מוחלטת, היום כתבה כי איננה מוכנה להיפגש ולדבר, וכי אין בכוונתה לסלוח לי אי פעם.
כולנו גדלים על הידיעה שיום הכיפורים לא מכפר על בין אדם לחבירו, ואני מוצאת עצמי תוהה מה ניתן בידי לעשות. והאם כל לימוד התשובה של התקופה והימים אינו שווה כלום כל עוד זה המצב?
תודה גדולה,
בשורות טובות בעז"ה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום רב,
בקשת סליחה זה עניין קשה מאוד ולך צריך הנחיה והכשרה.
רובנו מבקשים סליחה בשביל עצמנו (כפי שאת מציינת אודות יום כיפור שלא מכפר לך...) בקשת סליחה אמתית צריכה להתמקד באחר שנפגע מאתנו.
עוד לפני בקשת הסליחה צריך להתרכז בנזק שהמעשה שלנו גרם לשני.
יש לנו נטיה טבעית להפחית בחומרת דברים רעים שאנחנו גורמים. כאן צריך לנהוג הפוך - להחמיר כמה שיותר במעשה שלנו והשלכותיו.
נסי לחשוב מה היא הרגישה אחרי שפגעת בה: האם אבדה את התיאבון? היו לה נדודי שינה? אבדה את הבטחון העצמי?
אולי יש לה נזקים עד היום - קשיים חברתיים, פחדים דאגות...
אחרי שתראי מה גודל הנזק שגרמת לה, תדעי על מה את באמת מבקשת סליחה.
בפניה אל הנפגע, בבקשת הסליחה ממנו, צריך לתת מקום לכאב שלו. לפרט בפניו את כל מה שפגענו בו והכאבנו לו, שידע שאנו מאוד מיוסרים על המעשה שלנו עם כל השלכותיו.
כאשר היא תראה שאת באמת מתייסרת על כל עומק ורוחב התוצאות הרעות של המעשה שלך - לבה יפתח לסליחה.
אני מציע לך לנהוג כך.
לאחר מחשבה מעמיקה והבנה של כל מה שהכאבת לה - תכתבי לה מכתב מפורט שנותן מקום לכל הכאב והמצוקה שלה.
תדגישי שאת מבינה ומתייסרת על כל מה שגרמת לה.
תסיימי בבקשת סליחה ובהצהרה שאת מבינה שהיא לא מעוניינת עוד בקשר, אבל בכל זאת את מבקשת שתאות לסלוח.
אני בטוח שזה יועיל.
שנה טובה.