שאלה
בזמן אחרון קרה לי משהו שממש עירער את האמונה שלי.. דודה שלי נפטרה.. היא לא הייתה מבוגרת..היא הייתה האדם הכי חזק באמונה שהכרתי..אבל היא הייתה חולה..ובשבילי היא הייתה כמו אמא..זה לא הגיע לה..היא הייתה צדיקה! תמיד התפללה, גם ברגעים הכי קשים שלה! היא אף פעם לא התייאשה...וזה מה שגרם לי לשאול, למה? למה היא נפטרה?היא הייתה כלךכך טובה! והיא תמיד עבדה את ה' באמונה טהורה! אבל לאפחד לא הייתה תשובה בשבילי..מאז אני לא מסוגלת להתפלל..עברו כבר משהו כמו 5 חודשים מאז, ועדין אני לא מצליחה,בהתחלה עוד הייתי אומרת ברכות השחר שמע ישראל, עכשיו גמזה לא..אבל אני באמת מנסה! כל בוקר אני פותחת את הסידור, אבל אחרי כמה דקות אני סוגרת אותו..אני באמת רוצה להצליח להתפלל שוב! אני צריכה אתזה..אפעם לא הייתי אדם חזק כלכך באמונה, אבל דוקא לפני שהכל קרה הצלחתי להתחזק קצת..ואפילו החלטתי לשנות קצת אוירה, לעזוב את האולפנה שלמדתי בה עד עכשיו, אל תבינו לא נכון, זה אולפנה מדהימה! פשוט הרמה התורנית בה לא הייתה כמו שרציתי.. עוד שבוע אני מתחילה בעזרת ה' ללמוד באולפנה חדשה(כיתה ט') ואני לא רוצה להתחיל את השנה שאני רחוקה מהקב"ה אני רוצה להתקרב אליו!אולי אפשר להגיד שאני קצת מתגעגעת..ואולי גם קצת פוחדת להתדרדר..לא משנה מה זה פשוט חסר לי..הבעיה שאני לא מצליחה! אני יודעת שזה מן משבר כזה, כולם אומרים שזה נורמלי, ושזה יעבור בסוף,אבל מה אם לא?אני פשוט רוצה שמישהו יסביר למה לפעמים קורים דברים לא טובים?למה אנשים צדיקים נפטרים?ועוד משהו, למה הקב"ה עושה מלחמות לעמ"י? למה החילים הקדושים שלנו צריכים להיפגע?אני יודעת שדוקא ברגעים האלה עם ישראל מאוחד, ראיתי אתזה בעיניים שלי..(הלכתי לבית חולים לבקר את החילים והיה שמה כלכך הרבה אנשים שהיו פשוט שונים אחד מהשני..)אבל עדין לא מצליחה להבין למה הכל קורה ככה?גם דברים שלא נראים כלכך טובים?ואולי אפילו קצת רעים? אני באמת רוצה להצליח להבין..אבל עד עכשיו כל התשובות שקיבלתי זה משהו בסגנון "פשוט צריך לסמוך בעניים עצומות ולא צריך להבין הכל" אבל מה עם אני לא יכולה ללכת בעניים עצומות?מה אם אני מפחדת ליפול?אני פשוט צריכה משהו שיעזור לי להחזיק.. להצליח לעלות למעלה..אני יודעת שכתבתי המון וסליחה אם אני מפריעה.. ותודה מראש..על ההקשבה.. והעזרה..
תשובה
בס"ד
שלום רב,
תנסי להקשיב לרוח של הדודה הצדיקה שלך. תקשיבי לתשובות שהיו לה לשאלות שאת שואלת.
את מספרת שהיא התפללה ברגעים הכי קשים שלה.
היא אף פעם לא התייאשה.
היא תמיד עבדה את ד' באמונה טהורה.
בואי נבדוק רגע מהי 'אמונה טהורה' ?
אם אני מבקש ממך לקום באמצע הלילה ולנסוע לירושלים - את ודאי תשאלי: מדוע? מה קרה?
אם אתן לך תשובה משכנעת את ודאי תסכימי.
האם נקרא לכך אמונה?
התשובה היא - לא. את לא מצייתת לי מתוך אמונה אלא מתוך שכנוע, מתוך הבנה של הדברים.
אבל אם אני אומר לך לנסוע לירושלים וכאשר תשאלי מדוע אני אומר לך: "אי אפשר להסביר - תאמיני לי שאם אני מבקש ממך זה ודאי מוצדק".
אם גם אז תסעי בלב שלם - זו תהיה אמונה. את עושה רק כי אני בקשתי, לא בגלל שיש סיבה הגיונית לדבר.
לדודה שלך היתה 'אמונה טהורה' - היא נתנה אמון בד' שהוא עושה נכון וטוב גם כשלא הבינה מדוע החיים שלה כל כך קשים.
גם אברהם אבינו גילה את יראת האלוקים שלו כאשר עקד את יצחק - למרות שזה היה בניגוד לכל ההיגיון ולכל המוסר שלו.
מאז כל בניו של אברהם אבינו, כל עם ישראל ממשיך ללכת בדרכו. להאמין.
את נמצאת בפתחו של עולם האמונה. כל השאלות שלך הם השער לעולם האמונה.
הנכונות שלך לתת אמון בד' - תבטא את הכניסה לתוך האמונה.
להיות מאמין זו דרישה קשה, צריך הרבה כוח כדי להאמין. אני בטוח שרוחה של הדודה הצדיקה תסייע לך להכנס ולצעוד בבטחה בדרך האמונה.