צניעות האישה

שלום וברכה,

אשרייך על הרצון לברר את נושא הצניעות.
זה אחד הנושאים היותר מורכבים בעידן המודרני, ומהווה התמודדות לא פשוטה לבנות הרוצות לשמור על ההלכה.

צריך לדעת, שבעניין שמירת האישה על צניעות, יש להקדים בכך שכך נפסק בהלכה, שחובת האישה להיות צנועה במלבושה ובהתנהגותה, כי כך דרכן של בנות ישראל, והעוברת על כך נחשבת שעוברת על דת יהודית (שו"ע יו"ד סי' קטו סע' ד).

מעבר לכך שכרה של אישה המקפידה בדיני צניעות הוא רב מאד לעולם הבא. ואף זוכָה גם בעולם הזה שיהיו בניה תלמידי חכמים וצדיקים. (בבלי מגילה י:, יג:).

אחר זאת, להלן עשרה טעמים שמצאתי מדוע התורה הדריכה את נשות ישראל להתנהג בצניעות. כמובן שלכל טעם צריך להרחיב ולהסביר באופן ראוי ומסודר.
כמו כן, יש להדגיש שחלק מהטעמים שיוזכרו להלן דורשים גם מהגבר לשמור על צניעות, ואכן כך צריך לנהוג:

א. שלמות המשפחה הישראלית – אהבה ומשיכה בין המינים צריכה להיות שמורה וכמוסה לבני הזוג בלבד. כאשר אישה נוהגת שלא בצניעות שמירת האיזון הזוגי נרמס ונפגע חלילה, עד כדי לפעמים הרס המשפחה.

ב. "לפני עיוור" – ישנו איסור מהתורה (ויקרא פרק יט, יד): "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל". אשה ההולכת בחוסר צניעות מכשילה את הגברים המסתכלים בה באיסור תורה, כפי שכתוב בפסוק (במדבר פרק טו, לט): "וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם". וכתב על כך הרמב"ם, שיש מצוות עשה מהתורה (ספר המצוות לרמב"ם מצוות לא תעשה מצווה מז): "שהזהירנו שלא לתור אחרי לבבנו".

ג. פריצות מולידה חורבן לעולם – בזמן שאין גדרים של שמירת כללי הצניעות, המוסר נשחת ונפגם כדברי המדרש (ויקרא רבה (וילנא) פרשה כג): "דור המבול נמחו מן העולם ע"י שהיו שטופין בזנות אמר רבי שמלאי: כל מקום שאתה מוצא זנות אנדרלמוסיא באה לעולם והורגת טובים ורעים".

ד. השראת "קדושה" – ישנו ציווי הכללי בתורה "קדושים תהיו" (ויקרא יט, א) ומפרש רש"י : "הוו פרושים מהעריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה", דהיינו שהצניעות בענייני עריות מביאה את האדם לידי קדושה.

ה. "חוקות הגויים" – עיקר ההבדל שבין ישראל לעמים מתבטא בשמירת הצניעות. הפריצות מטשטשת את הסגולות והמעלות המיוחדות של עם ישראל. כפי שכתוב לגבי איסורי עריות: (ויקרא יח, ג): "כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ", ואחר פרשת עריות נאמר (ויקרא יח, כד): "אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם". (ע"פ שו"ע סי' קעח סע' א).

ו. הבלטת הפנים על פני החוץ – חוסר צניעות גורם להבלטת הצד החיצוני שבאדם על פני הצד הפנימי שבו. במקום לראות את החן והיופי הפנימי שבאישה, את מידותיה והתנהגותה, מתגלה הצד החיצוני שמטשטש את עומקה הפנימי ומעלותיה המיוחדות.

ז. שליטת הרוח על פני החומר – לבוש בצניעות גורם להבלטת הפן הרוחני על פני הצד החומרי שבאדם. חשיפת הגוף מבליטה את חשיבותו, ואת המשיכה אליו. כשאישה לבושה בצניעות היא גורמת לה ולסובבים אותה להשליט את הרוחניות שבהם על הגשמיות.

ח. כבוד עצמי – בשעה שאישה לבושה בצניעות ולא חושפת את גופה החוצה, גם היחס כלפיה הוא יחס של כבוד והערכה, משום שהיא שומרת לעצמה את האינטימיות הפרטית שלה, שהוא הכבוד שלה. ועל כך נאמר (תהלים פרק מה, יד): "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה", דהיינו שכבוד בת ישראל, שהיא בתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, להתנהג כבת מלך מכובדת, ששוכנת בתוך ארמון המלוכה, ולא מתרוצצת בין שווקי העיר.

ט. עידון המידות – לבוש והתנהגות בצניעות גורמים לאדם את תחושת ההתבטלות כלפי ה'. והכרה שה' הוא מנהיג את העולם. (שו"ע או"ח סי' ב סע' ב)

י. "הלך אחר מידותיו של הקב"ה" - כשם שה' מנהיג את עולמו בצניעות ובהסתר כן האדם צריך להסתיר ולהצניע את עצמו. (בבלי סוטה יד., בבלי שבת קלג:)

בהצלחה רבה,