נשבר לי מהניסיונות!!!

שלום לך צדיק!

אני מתנצל על האיחור בתשובה..גויסתי לצו 8 ממש לאחר שקיבלתי את שאלתך...
יישר כוח שאת התסכול מהניסיונות אתה לוקח למקום של בירור ופנייה לעזרה ולא למקום של ייאוש!

אם הבנתי נכון אתה מתוסכל מהניסיונות, הם באים אליך כשאתה לא מוכן ומפילים אותך ברשתם...
לפני שאנסה לתת כיוון כללי שכולי תקווה שיהיה לך לעזר אני רוצה רק לחדד איזו נקודה קטנה.
בשאלתך גילית את הפחד שיש לך מימות המשיח.. אז אני רוצה לנסות להרגיע...
אנחנו צריכים להיות איתנים ולא ליפול בניסיונות לא בגלל ימות המשיח, זה לא מה שצריך להניע אותנו ולהפחיד אותנו. מה שצריך להטריד אותנו הוא העבירה על רצון ה´. העונש בימות המשיח ובכלל העונש באופן כללי הוא בגלל הדבר הזה.
זה כמו שאני אגיד לך שאני מפחד להכניס אצבעות לשקעים בגלל שאני לא רוצה להרגיש לא נעים באצבעות. מצחיק לא? לא מכניסים אצבעות לשקע בגלל שזה לא טוב, בגלל שזה מסוכן.. לא בגלל התוצאה שנרגיש בפועל, לא בגלל ההתחשמלות, ההתחשמלות עצמה היא פועל יוצא מהמסוכן ממנו אנחנו צריכים להיזהר...
לכן אח יקר, אל תילחץ, קח נשימה עמוקה, עזוב את ימות המשיח ואחוז בימים אלה מתוך דבקות בה´ ולא מתוך פחד מעונש עתידי.

לגופו של עניין-
דע לך אחי, כולנו באותה סירה, לכולנו יש ניסיונות. והאמת שזהו אופיים- הם מפתיעים אותנו, באים מאחור ללא התראה וללא התרעה, מנסים להפיל בכל הכוח, אנחנו נלחמים בהם בכל הכוחות שאין בנו, משתדלים, לפעמים יוצאים מנצחים, לפעמים מרוסקים, חושבים שהניסיון כבר מאחורינו ואז הם מכים שוב ושוב ושוב- עד מתי???

אם אתה יוצא מנקודת הנחה שאתה היחידי שמרגיש כך- דע לך, כולנו באותה סירה, לכוווולם איש איש לפי מדרגתו יש ניסיונות, יש הצלחות ויש כישלונות.
אם אתה יוצא מנקודת הנחה שהמציאות בה אתה נמצא היא לא נורמלית דע לך אחי שזהו העולם, עולם של ניסיונות.
הבעיה היא לא העולם ולא הניסיונות אלא היחס הנפשי שיש לנו אליהם- אין בעיה ליפול, יש בעיה לא לקום.

הכי חשוב זה לא להתייאש. מטרת היצר היא לא שניפול בחטא פה ובחטא שם אלא שניפול בחטא הכי גדול- הייאוש.
המאבק עם היצר דומה להורדת ידיים- הוא מוריד לך את היד ומשאיר אותך מיואש וחסר כוחות עם היד למטה. ואז? ואז הוא הולך. ואתה? נשאר מיואש עם היד למטה למרות ששום דבר לא יפריע לך להרים את היד ולנצח ללא כל מאמץ.
לכן אם נפלת בניסיון קום מיד! אל תטבע בביצת הייאוש! נפלת שוב? בלי רחמים עצמיים! קום!

מסופר על ילד חסר בטחון עצמי שההורים שלו שלחו אותו למורה לקרב מגע כדי להעלות לו את הביטחון העצמי. כעבור חודשיים באו ההורים לראות כיצד בנם התקדם. עמד בנם מול המורה ובלי התראה מוקדמת נתן לו המורה המיומן מכה שהפילה אותו אפיים ארצה. הילד ההמום קם מיד ושוב חטף עוד מנה אך שוב אסף כוחות וקם. כך חזר התרחיש 50 פעם. ההורים ההמומים מצאו עצמם צופים בבנם קם ושוב נופל ושוב נופל. בשלב כלשהו עצרו ההורים את המורה ושאלו אותו בכעס: "תגיד, בשביל זה שלחנו את הבן שלנו אליך? הוא לא התקדם בכלל! הוא כבר 50 פעם רק נופל!" ענה להם המורה בשלווה: "ברור שהוא התקדם! אמנם הוא נפל 50 פעם אבל 51 פעם הוא קם!"

צריך לדעת מראש שמדובר במערכה ארוכה. מערכה מחולקת להרבה קרבות. יכול להיות שיהיו קרבות שבהם תובס על ידי היצר. אך מה שחשוב הוא לנצח במערכה כולה. ובמלחמה הזו צריך להיות כמו קצין קרבי שלא בוכה על כל חייל שנופל אלא אדרבה, ממשיך להילחם בגבורה.
במלחמה עם היצר יש בכוחך לנצח. אין מצב שרבש"ע יביא אדם לידי ניסיון אם הוא לא יכול לעמוד בו. אם זו הייתה המציאות זה לא היה הוגן. ולכן ככל שהניסיון יותר גדול סימן שיש לך יותר כוחות. מה שנשאר לך הוא רק להאמין בעצמך להתאזר בגבורה ולצאת למלחמה ביצר!


אבל פרקטית מה לעשות?

דבר ראשון- ללמוד.
"תורה מביאה לידי זהירות".
לימוד התורה צריך להיות באופן כללי (ספר מומלץ- מסילת ישרים)
ולימוד התורה צריך להיות באופן פרטני על הנקודות בהן אתה נופל. כיוון שככל שאדם מבין הוא יותר מחובר, הוא יותר עושה.

דבר שני- חשבון נפש.
קח דף וכלי כתיבה/ מחשב וצא למסע בתוך עצמך.
כתוב מה אתה מרגיש, תציין במה אתה נופל, למה ואיפה בדיוק זה קורה ואיך אפשר להימנע מנפילה בניסיון הבא.
על ידי כך הניסיון הבא לא יפתיע אותך, אתה אפילו לא תיפגש בו ואם תיפגש בו תהיה מוכן וחמוש בכלים להתמודדות.

והכי חשוב אחי,
תן חיוך, תשמח, תעבוד את ה´ מתוך נחת ושמחה ולא מתוך לחץ ופחדים.
"לפום צערא אגרא"- ככל שקשה לך ואתה מתמודד ועמל כך השכר שלך יותר גדול! ככל שהדרך יותר קשה, יותר מאתגרת היא גם יותר מתגמלת! אל תתייאש אחי!


מקווה שנתתי כיוון כללי
אשמח לעזור עוד אם צריך
המייל שלי: elronza@gmail.com
פלאפון: 0524521552
אלרון