איסור נגיעה עם חניכים

שלום לך יקרה,
ממש בפתחה של השנה נברך אותך קודם כל בהצלחה גדולה!
ולומר סחטיין גדול על ההתנדבות, על הרצון הגדול להשפיע ולתרום.
על המוטיבציה הגדולה שאת באה איתה....
יש משהו מאוד מעניין בגבולות. אם לא מציבים אותם מהתחלה, קשה מאוד להציב אותם מאוחר יותר. תדמייני בנאדם שמתלבש ושם חגורה, ואז אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל אוכל. יהיה לו קשה יותר לעצור לרגע ולהכניס את אבזם החגורה לחור פנימי יותר. מצד שני, אם מראש הוא היה מהדק את החגורה כלכך ואז אוכל - יש מצב שבשלב מסויים של הארוחה הוא היה מתחיל להרגיש אי נוחות. אבל כאן הוא כבר היה יכול להחליט איך הוא נוהג – לפתוח חור אחד \ להפסיק קצת לאכול \ להסביר לחגורה יפה את המצב. בכל מקרה - זה היה בשליטתו.
יש עוד כלל שקשור לשירות לאומי וכדאי אולי להזכיר אותו – אם את חושבת שמשהו נכון – את יכולה להגיד אותו, השאלה היא רק [איך] אומרים. מישהו ביקש ממך לעשות משהו שאת לא חושבת שהוא מתקוף תפקידך, זה תוקע אותך לגמרי ולא מתאים לך? את תמיד יכולה לומר בחיוך: ´בשמחה הייתי עוזרת לך בעניין הזה שלך, אבל אני עמוסה מעל לראש´. ואפשר לומר באמת הכל. ואם יש לך עיקרון שאת רוצה לשמור עליו, אם תגדירי אותו מראש בחיוך: ´אני לא נוגעת בבנים, אבל הנה אנחנו יכולים לתת כיף וירטואלי´, לא יגרום שלא יתחברו אלייך.
תראי, אני לא אכחיש, אם הם לא הכירו את זה מבנות שירות קודמות או משהו, זה יראה להם מוזר. אבל אם מההתחלה תתני את ההסבר זה יהיה קל יותר ומובן יותר מאשר לנסות ולבנות את זה מההמשך...
שוב – שתהיה בהצלחה גדולה,
נעמה
מוזמנת לשמור על קשר ישירות למייל –
naaletz.a@gmail.com