שאלה
היי. אני בחור דתי והכרתי בחורה דתיה גם כן. הכרנו בתחילה במטרה לשמור על קשר ולאחר מכן וזה הכי חשוב שנתחתן(זה המטרה הראשונית) בתחילת הקשר עוד דיברנו רגיל ללא חיבה נוספת וככל שהגיע הזמן התקרבנו יותר אחד לשניה וכמובן שלא שמרנו נגיעה דבר שמאוד מקשה עלינו רגשית שאנחנו דתיים ואנחנו לא שומרים על דבר כזה חשוב שברור לנו כמה זה חשוב רק שלא מצליחים לעמוד בזה וכל הזמן אנחנו נופלים. בזמן האחרון זה נהיה ממש יותר רציני שזה אומר יחסי מין כמעט מלאים וזה קשה לנו מאוד התחושה הזאת אבל אנחנו לא יכולים להתגבר מה עושים? זה מאוד ברור לנו האיסור וחומרתו (ואנחנו לא יכולים לא לצאת הרבה וגם שאנחנו יוצאים פחות אז כן עושים את זה) מה עושים???
תשובה
שלום וברכה
האם אתה יכול להתחיל בשמחה ?
לאמור: להיות שמח על כך שמצאת מישהי שמתאימה לך, מישהי שאתם משתוקקים האחד לשני, מישהי שאתם רואים את עצמכם כזוג ?
המצב בו אתם נמצאים הוא בראש ובראשונה משמח.
מתוך השמחה –
לקבל החלטות.
להחליט כי הקדושה והטהרה שאתם רוצים לחיות בה לאורך חייכם מחייבת גם מאמץ.
להחליט כי מצוות ד' ותורתו הם יסוד החיים שלכם.
להחליט כי אינכם רוצים להשחית את מה שמתרקם ביניכם, כדי שיהיה מבנה שלם ביניכם בעתיד.
ולממש את ההחלטות.
להקפיד שלא להיות במקום בו אתם יכולים ליפול.
להקפיד על ההלכות.
להקפיד על החלומות שלכם.
זה לא קל.
אבל זה מופלא. וחיוני. ונכון.
האם אתם יכולים ללכת בדרך זו ?
כל טוב