הוצאת זרע לבטלה

שלום וברכה

דבריך הם חלק מדיון רחב בהרבה.
כל איסור "בל תשחית" מעלה את השאלה הזו - אם אני רוצה לעשות את ההשחתה הזו - הלוא אין היא השחתה אלא מימוש של הרצון שלי, ואם כן מדוע היא מוגדרת כהשחתה ?
מכאן אנו למדים שעמדת ההלכה היא שאין מדובר בעמדה סובייקטיבית בלבד, אלא במתיחת הגבול בין דבר שאינו "השחתה" או "לבטלה" ובין דבר שהוא אכן כזה.
חז"ל קבעו כי תשמיש המיטה, גם אם אינו משמש להריון, הוא הדרך ההכרחית והמהותית לחיים זוגיים, וממילא תוצאות הלוואי של הוצאת שכבת זרע אינה לבטלה, אלא היא חלק מהעניין.
וחז"ל קבעו כי עינוג עצמי של האיש את עצמו אינה כזו, ועל כן היא מוגדרת לבטלה. כפי שכתבת, ההלכה בכללה אינה מתנגדת לעינוגי בני אדם, והיא אף תומכת בהם. אולי היא שמה לכך גבולות, וזה אחד העינוגים האסורים.


לגבי חומרת האיסור:
לא באתי בסוד הקבלה, ואיני יודע מפני מה הקבלה מגדירה את האיסור ככל כך חמור.
אני יודע רק שזה איסור, וכמו כל איסור - צריך להימנע מלעבור עליו.
הדבר אינו קשור בהכרח לשאלת ההסברים הרעיוניים של האיסור, כגון השחתת חיים או לא. אפשר שהוא לא קשור להסברים אלה כלל. נראה לי שלא יהיה נכון לשוב כל הזמן אל הניסיון לבסס את האיסור על הנימוק (היפה לעצמו) של איבוד כוחות החיים.


כל טוב