שאלה
קראתי בעיון את פסק ההלכה שיצא מאת בית מדרשכם בנושא גיוס נשים.
ראשית רציתי לציין שנדהמתי מההיקף הנרחב של הבירור ההלכתי והמציאותי שהוביל לפסק זה, שאני מזדהה איתו מאוד, ובבירור דומה שעשיתי הגעתי לדברים דומים.
רציתי לשאול בנוגע להבנת איסור "לא יהיה כלי גבר על אשה". בפרק שכתב הרב דני וולף, בראשית הפרק (וזו טענה המרכזית בו)מסביר הרב כי איסור לא ילבש נוגע דווקא לעניינים של לבוש. הבנה זו קשה לטעמי, ולא הצלחתי למצוא לה מקור (מלבד סברא ישרה של הרב). נראה שהכוונה בהתייחסות ללבוש היא לכל דבר המדמה את האישה לאיש. אני מסכים לגבי שאר העניינים בפרק- ראיית הלבוש כצורך ולא כרצון להידמות, והמציאות של היום שבה נשק אינו כלי גבר בלבד, אך אשמח ליותר נימוק לגבי ההבנה שכלי נשק אינו נכלל כלל באיסור 'לא יהיה כלי גבר'.
תודה. איתן.
אשמח לתשובה במייל.
eitantalmor12@gmail.com
תשובה
בעיקר הוא נשען על לשון הרמב"ם ושו"ע משתי סיבות עיקריות.
1] רשימת הכלי זין שנאסר לאשה ללבוש הם כובע מצנפת ושריון. מוכר לנו כלי זין בחז"ל ואפילו כמה מדרשים שמונים כל כלי הזין במקרא. בראש הרשימה הוא חרב חנית וקשת דברים שרמב"ם ושו"ע בכלל אינם מזכירים. השמטת כלי זין אומר דרשני ופשוט לי בגלל שלא לובשים אותם לעומת כובע מצנפת ושריון.
"לא תעדה אשה עדי האיש" הנמצא ברמב"ם ושו"ע לדעתי ברור לגמרי. אמנם זה בא לכלול פעולות אחרות הקשורות לחזות הכללית (צביעת שער על ידי גברים וכדומה) אבל לדעתי גם בא למעט פעולות אחרות שאינן קשורות לחזות הכללית. גם הספרי משתמש בביטוי לא ילבש ולא רק לא יצא עם כלי זין.