דבר תורה לפרשת נשא

למה הכל חוזר על עצמו?

אנו קוראים בפרשה על קרבנות הנשיאים, את כל קרבן וקרבן של כל נשיא ונשיא, וכל מה שהם מביאים זה אותו דבר, הכל כתוב אותו דבר, ונשאלת השאלה מדוע התורה חוזרת על עצמה כל כך הרבה פעמים אותו דבר? נכתוב בפעם אחד וגמרנו?
בא נחשוב, מה אנחנו עושים כל יום אותו דבר, אותה פעולה, מתפללים את אותו דבר כל פעם, שלוש פעמים ביום, אוכלים כל יום שלוש פעמים, יום יום ישנים וקמים, יום יום עובדים ולומדים,
מה מביא אותנו לעשות את אותו דבר כל הזמן, הרי זה לא נמאס?!
פה טמון התשובה, התפילה היא אותה תפילה , אבל הבן אדם הוא לא אותו אדם, מעמד הנפשי שלו הוא לא אותו דבר, למשל אם הוא סתם מתפלל רפאנו ה' ונרפא, כרגיל, אין שום חידוש, אבל אם חס ושלום, קרוב משפחה שלו או חבר טוב נמצא במצב קשה, אז הברכה שלו, רפאנו, יש לה משמעות אחרת לחלוטין, למרות שאמרתי את זה לפני יום ולפני יומיים, לפני שבוע וגם לפני שבועיים, אבל עכשיו, משמעות התפילה היא אחרת, יש לה יותר כוונה ויותר עומק,
לפעמים בחיים אנחנו נשטפים על ידי כל מיני דברים מפתים, רק בגלל שהחברה מכתיבה לנו, וזה נראה זוהר ונוצץ, אבל בפנים אנחנו מרגישים באמת ריקניות , ואז התפילה של הנשמה שלנו היא עמוק בלב, ה' תמלא אותי, תן לי תוכן , תן לי דברים ערכיים, תן לי רוחניות, תן לי קדושה כך שאני לא יישטף עם הזרם ואני לא יהיה יותר אני, אשריו מי ששומע את התפילה הזאת של הנשמה.
כך גם בנשיאים מה ששונה זה מי שמקריב את הקרבן, כל אחד הוא עולם אחר ומלא בפני עצמו, כל אחד יש לו בחינה אחרת, אם כולם הביאו את אותו דבר כי אם זה פופולרי והחברה מכתיבה להם, אז התורה הייתה כותבת את כולם בבבת אחת ולא חוזרת על עצמה.
ולכן כל אחד הייתה לו מיוחדות ובחינה משל וצבע מיוחד שהוא מוסיף לתמונה.
אשריו מי שזוכה לשמוע את תפילתה של הנשמה, למלאת את תפקידה ולמצוא את המיוחדות שבה להתמלא התוכן ערכי, רוחני ותורני ולא בכל ההבלים שצצים כל יום בכל מיני מכשירים כאלה ואחרים.
שבת שלום חן