שמירת נגיעה של חבר וחברה

שלום לך שואל יקר.

אתה כותב מתוך כאב, המצוקה שבה אתם נמצאים הולכת אתכם לכל מקום, ונמצאת תמיד בזווית העין. ואתה כותב שזה לא מתאים לכם, הרי שניכם מ"הדוסים", ואני מניח שלא סתם מחשיבים אתכם ככאלה. מהדברים שבחרת לפרט, ניתן להבחין בקלות בכך שאתם מעוניינים ללכת בדרך ה´, ומבקשים מוצא מהקושי שאתם חווים.

• קשר מתהדק

רגילים לדבר על כך שתאוות המין היא היצר החזק ביותר של האדם; אפשר לראות זאת למשל במקום שהמיניות תופסת בציבור הכללי – על כל פוסטר ותחת כל כתבה. אבל אצלכם התשוקה הזאת מגיעה ממקום שונה.
התחלתם את הקשר הזה מתוך תודעה רצינית, אמרתם "שאם אנחנו רואים שאנחנו לא מתאימים לנישואים אנחנו מפרקים את הקשר", וזו אמירה שמשקפת את הרצינות שאתם מייחסים לקשר. אני מניח שבשלושת החודשים שחלפו מאז שהתחלתם לצאת, ההיכרות שלכם העמיקה והחיבור ביניכם הלך והתחזק.
הקשר כל כך התחזק, עד שהוא פרץ לעוד מרחב – לעולם של הגוף. וכאן אני רוצה להבהיר לך שהצעד שצעדתם (ונפלתם) איננו מפתיע, ההתקדמות הטבעית של הקשר מייצרת שאיפה להרחבה שלו והפיכתו למשמעותי עוד יותר. אבל מדובר על מקום שאינכם מעוניינים להגיע אליו בשלב הנוכחי, אתם יודעים שיש לצעד הזה השלכות שאינכם רוצים בשלב זה. ואני חושב שאתם צודקים.
לפני שאציע דרך התמודדות (שיש משהו מאוד אכזרי בפשטות שבה), חשוב לי שתדעו שאתם נורמליים. ואף יותר מכך, העובדה שקשה לכם מעידה על העוצמות שיש בקשר. החברות בין איש לאישה שואפת להפוך לממשית ככל האפשר – לחבר את הרוח, הנפש והגוף של בני הזוג. אבל לכל זמן ועת, וגם בגיל מבוגר יותר, כאשר חתונה היא בהחלט דבר רלוונטי, חשוב שהקשר הגופני יגיע בסוף תהליך ההתוודעות, כדי שיוסיף ויעצים את הקשר ולא ישטיח אותו.

• פשטות מיוחדת

לפעמים להתמודדויות הקשות ביותר אפשר להציע פתרונות חדים ופשוטים, כמעט פשוטים מידי. ואני חושב שבמקרה הזה חז"ל קבעו חוק פשוט כל-כך שיש בו משהו אכזרי. לחוק הזה קוראים ייחוד. כל כך פשוט שפלא שהוא עובד. אבל הוא עובד.
אני חושב שגם אתם יודעים שאם תקפידו לא להיות לבד ולא להישאר יחד עד שעות מאוחרות (שהן הזמן שבו השכל מתנמנם ויצרים משתלהבים), תצליחו לפתור את מרבית הקשיים. נכון, בצורת העבודה הזאת יש משהו חותך וגם מרחק (כי מה יותר נעים משיתוף הנפש בעיצומו של הלילה). אבל אולי גם בזה יש עניין. במקום שבו אתם נמצאים חשוב למתוח גבולות גם במקומות שכל כך מתבקש לפרוץ אותם. וגם אתם יודעים את זה, ולכן פנית.

• מגע האחריות

לסיום אוסיף מספר מילים על מגע. כבר נחשפתם לעוצמה המחשמלת שיש בחיבור הפיסי והפשוט, לעוצמה שהוא מייצר ולופת. לדעתי בתמורה לדבר כה גדול, להענקת האפשרות לגעת בנו, נקבל גם מחויבות. יש חוק אנושי שאומר ´נגעת נשאת´ וגם ´שברת שילמת´, והוא עומד על נקודה יסודית של האחריות שלנו על המעשים שלנו. וכאן מדובר על מעשה שמערב בתוכו אדם אחר, למרות שגם הוא מעוניין לתת. ההתמסרות הכרוכה בהתרת המגע, חושפת את האדם שמתיר לגעת בו – חושפת את שניכם – וכאשר אין מעטפת ראויה של זוגיות מספיק מבוססת – עלולה להיווצר בעיה עבורכם.
מלבד זאת, יש גם את הצדדים האחרים של מה שהמגע עושה לקשר, אבל אני מניח שאתם מכירים אותם, ואין סיבה להאריך.

לסיום, ברור לי שאתם נהדרים וכוונותיכם טהורות, וצריך גם לדעת שאין בכם שום דבר מוזר. למרות זאת, אתם ניצבים בפני אתגר גדול מאוד, ועם נחישות וכנות דרכם תִצלח.

בהצלחה רבה, ואם יהיו לך/לכם עוד תהיות – בשמחה.

חננאל

Hananel8@gmail.com