שאלה
שלום,
"והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות, וענתה השירה הזאת לפניו לעד: כי לא תשכח מפי זרעו" (דברים לא,כא).
ורש"י אומר ומכאן ראיה שלא תשכח תורה מעם ישראל .
ומחזירים בתשובה מביאים מכאן ראיה שהנה יש כאן הבטחה שהתורה לא תשכח מעם ישראל.
אבל מי שקורא את הטקסט, רואה שמדובר על שירת האזינו .ששירת האזינו היא זו שלא תשכח.
לכאורה התורה כן יכולה להישכח אבל לא שירת האזינו.
על סמך מה פרשו ש"לא תשכח" מדבר על התורה ?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
לשואל שלום רב.
אכן יש מחלוקת בחז"ל אם מדובר על שירת האזינו או על התורה כולה שמכונה "שירה". אם תסתכל בפסוקים תראה שהפירוש שלך שמדובר על האזינו קצת קשה כיון שהפסוקים אינם צמודים לשירה. פס' כד שם כתוב שמשה מסיים לכתוב את כל התורה, אח"כ הוא מצווה את הלויים לקחת את ספר התורה ולהניח אותו ליד ארון הברית. רק אח"כ הוא מצווה להקהיל את הקהל כדי לאמר להם מה יקרה בעתיד, שזאת השירה. כלומר מבחינת מבנה הפרק סביר יותר שמדובר על התורה בכללה. מבחינה לשונית, הביטוי "שירה" מתאים יותר לשירת האזינו. אבל כאמור חז"ל סברו שהתורה כולה נקראת גם "שירה". לכן 2 הפירושים אפשריים.
בברכה
אפי קיציס