שאלה
שלום כבוד הרב.
יש לי שנאת הבריות במידה לא קטנה. היא קשורה גם למנטליות הישראלית שאני לא אוהב אותה של גסות רוח, חשיבה שהכל מותר לי, זלזול בחוקים וכללים,לכלוך הסביבה ועוד.
אני מודע לזה שיש גם אנשים טובים ואנשי חסד ואני באופן אישי משתדל להיות כזה אולם רוב האנשים שאני פוגש או רואה בחדשות אינם כאלה .
מה דעתך?
חג כשר ושמח.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
מניסיוני למדתי כי ההתמודדות עם מציאות זו מתחילה באופן פרדוכסלי דווקא באהבת עצמך.
לאמור: אני מציע כי תתחיל להסתכל על עצמך בעין טובה. לא בעין שחצנית, כי אם בעין טובה. בעין שמתייחסת גם באתגר וגם בסלחנות לחולשות שלך (בוודאי יש לך גם כאלה), בעין שמתרגלת לספר סיפור מורכב יותר על כל אירוע, ומראה כי יש יותר מצד אחד למטבע וכדו'.
כשתתרגל לדבר כך על עצמך - תצליח גם לראות אחרים כך. לאמור: לראות אותם גם באתגר שהם צריכים להציב לעצמם (לתקן את גסות הרוח, את החשיבה שהכל מותר, את הזלזול, את הלכלוך) אך גם את הסיפור היותר מורכב, את הכאב שלהם, את האנושיות כשהיא מופיעה וכדו' - ואז מצליחים לפעול בכפילות הנדרשת, עין טובה וחובת תיקון.
האם אתה מסוגל ללכת בדרך זו ?
כל טוב