שאלה
שלום כבוד הרב,
איני יודעת אם זה המקום הנכון לשאלה שלי , אבל הגעתי לשלב שאני קצת אובדת עצות.
אני ברוך ה' נשואה כבר חצי שנה, ואני מרגישה שמאז החתונה התרחקתי קצת מהקב"ה. החיים פשוט זורמים מבלי שאני עוצרת לרגע וחושבת איך לחזק את האמונה שלי. אני חייבת לציין שיש לי אמונה גדולה אבל היא לא מתורגמת למעשים. אני כבר לא מתפללת, בקושי מדברת עם הקב"ה. הזמן היחידי שאני מרגישה הכי קרובה אליו זה בזמן הדלקת נרות שבת. אני מרגישה שחסר לי איזשהי מסגרת שבה אני יכולה לחזק את האמונה ואת הרצון להתפלל יותר ולקיים יותר מצוות.
אני כבר מספר חודשים מחפשת מסגרת כזאת של נשים שנפגשות פעם פעמיים בשבוע ודנות בענייני אמונה. רוב המסגרות שאני מוצאות שכן מעניינות אותי מיועדות רק לבעלות תשובה. ברגע שאני אומרת להם שאני דתייה ומגיעה מבית דתי הם אומרים לי שזה לא המקום בשבילי. אבל במסגרות אחרות שכן מיועדות לנשים דתיות יותר דנים בענייני הלכות או לימוד תנ"ך וכו'. אני לא חס וחלילה ממעיטה בלימוד הזה, אבל אני לא מרגישה שזה מה שאני זקוקה לו כרגע.
אם כן השאלה שלי האם הרב מכיר מסגרת שכן תתאים לצרכים שלי שיוכל להפנות אותי אליה? אני בדקתי מספר פעמים באינטרנט ושוב ושוב לא מצאתי מסגרת שמתאימה.
יש לציין שאני מאזור גבעת שמואל ומחפשת לימודי ערב, כאלו שנפגשים בהם אותם אנשים ויש איזשהי דמות מנחה אם זה רב או רבנית שניתן להתייעץ איתו/ה בכל שלב. .
מקווה שהשאלה מובנת,
תודה מראש על ההקשבה והמענה.
תשובה
שלום וברכה
סליחה על העיכוב בתשובה.
התיאור שאת מתארת הוא תיאור אנושי מאוד, חי מאוד, קיים מאוד. אנחנו כאלה. אנחנו קיימים במקום מסוים, מתרחקים, נשחקים, מחפשים התחדשות, מוצאים אותה, מתעלים, נופלים שוב וכדו'. אלו לא תופעות הלוואי של החיים. אלו החיים עצמם. את תכירי אותם לא רק בעולם האמונה שלך. גם בעולם העבודה המקצועית. גם בעולם הזוגיות. גם בעולם מול ילדייך בעזרת ד'. כאמור, אלו לא תסמונות הלוואי של החיים. זוהי המהות עצמה.
זה בדיוק המקום לשנות אפוא את המבט שלך על הכאב שאת חשה. זהו המקום לספר לעצמך את הסיפור האמיתי של החיים, ולדעת כי בתוך המציאות הזו תתנהלי כנראה עד היום שבו תישחקי כל כך את שלא תוכלי עוד להתעורר. אולם כל עוד החיים דינמיים בכך ספרי לעצמך את האמת, ואמרי לעצמך כי אתה צועדת אפוא במסע ארוך ומורכב ושוחק.
ואז תהייה קשובה יותר לרגעי ההתעוררות שלך. ואז תדעי "להריח" כי בסביבתך יש נשים נוספות שמחפשות את מה שאת מחפשת; ואז תחשפי את העובדה שאכן יש עוד נשים המחפשות עבודה סדנאית בענייני אמונה וכדו'. חלק תעשי עם עצמך; חלק עם בעלך; חלק אתן.
אני לא מכיר מסגרות כאלה המיועדות לנשים, ואפשר שהן נמצאות. לכי למסע וחפשי (בין השאר על ידי פרסום מכתב זה כאן, ואם תהיינה תגובות של נשים אחרות – אעביר לך אותן), ו"יגעת ומצאת – תאמן".
כל טוב