למה מקריבים חיות?

שלום רב,
בשאלתך שתי שאלות:
א. האם התועלת של הקרבנות יכולה להיות באופן אחר, בלי הריגת בעלי חיים?
ב. מדוע צריך להקריב דווקא בעלי חיים ומה התועלת בכך?

נפתח בשאלה מדוע צריך להקריב דווקא בעלי חיים, ואני רוצה להדגיש שרובנו אוכל בעלי חיים בתור אוכל, ורוב האנשים מתבססים על בקר ועוף, ורוב האנשים כמעט לא יכולים להסתדר בלי אכילתם, למרות זאת הדבר כמובן מותר, כיון שהבהמות ניתנו לשימוש האדם, יתירה מזו, האדם עוזר לבהמות לגדול, ובלעדי הגידול וההגנה שהוא מעניק להם לא היה מין הבהמה שנועד לאכילה מתרבה כל כך, לכן גם לאדם יש 'זכות' לאכול את הבהמות.
אבל לא בזה אנו עוסקים, את שואלת מדוע שאדם שחטא לא יביא סולת (ואנחנו יודעים שיש קרבנות שמורכבים מהצומח בלבד) בתור קרבן, ויסיים עם העניין מדוע הוא צריך לראות דם? מדוע הוא צריך לעשות כואב לבהמות על מנת שהוא יתכפר?
סיבות רבות נאמרו מה טעם הקרבנות, אך מכולם עולה העניין שיש חשיבות להקריב דווקא בהמות, וזאת מכמה סיבות:
א. כך אדם רואה את הדברים מתקרבים אליו, או בגלל שהוא מכיר את חלקי הבהמה ויודע מה הם עושים ואיך הם נותנים חיות, ורק אז הוא יכול לעשות אנלוגיה לעצמו, רק אם נותנים הדגמה חיה (או מתה...) ניתן להבין מה היה קורה אילו, אילו באמת ה' היה מתגלה בדיוק באמצע עשיית העבירה גם בשוגג, והיה 'מרים' אותנו מבצעים אותה.
ב. בהמה (ולא חיה שממנה אין קרבנות) חיה בביתו של האדם, היא גדלה על ידו ונהיית חלק מביתו וכפי שכתב הפסוק לגבי כבשת הרש: 'ותהי לו לבת', היא אחת מבני הבית, והנה אדם נדרש, או בגלל חטא, או בגלל רצון להתקרבות מיוחדת לה' להביא אחד מבני הבית בתור קרבן, התורה כמובן אוסרת על האדם מכל וכל אפילו לפצוע את עצמו, או אחד הקרובים על מנת להראות את אפסיותו כלפי הגודל האלוקי, אבל היא מתירה לו, ואף ממליצה לו במקרים מסוימים לקחת את הכבשה ש'היא לו לבת', ולהקריב אותה לה', כך ורק כך האדם יוכל להבין את המשמעות של 'לבי ובשרי ירננו', של נתינת עצמו ובשרו לה'.
ג. הבהמות הם עיקר חיותו של האדם, כי אכילתם היא האכילה העיקרית והמרכזית ביומו של רוב בני האדם, לכן התורה רוצה כי דווקא את המאכל החשוב והעיקרי נעלה לה', נאכל אותו בקדושה, ונראה איך הכהנים אוכלים אותו בקדושה בבגדי כהונה, ובאופן מכובד וחשוב כראוי לאדם שאוכל דברים קדושים.

לסיכום:
לא נכנסו לטעם מצוות קרבנות, אך הבאנו שלושה טעמים מדוע צריך דווקא בהמות: א. כי הם דומות לאדם. ב. כי הם גדלות (או גדלו פעם) בביתו של האדם. ג. כי עיקר חיותו של האדם מהם.
ולסיום, התורה לא אסרה לקחת בהמות במקום שבו הם מועילים לאדם, ולהיפך, במדרש מסופר איך הפר שהביא אליהו לנביאי הבעל בכה ואמר מדוע נותנים אותו לנביאי הבעל, עד שאליהו שכנע אותו שגם על ידו יתקדש השם, אבל אנחנו מאמינים שאם זה ציווי ה' הרי שגם הבהמות רוצות לעזור לאדם להתעלות על ידם, ובמיוחד אם זה תפקידן בעולם, אם הן עצמן אינן יכולות להתעלות, לפחות יזכו לעלות אחרים עמן.

מקווה שהועלתי (וסליחה על האיחור)
עקיבא
akivamakshivim@gmail.com