למה התורה מאשימה את הדומם בחטאים?

שלום רב!
שאלת שאלות מצוינות בנושא חשוב שנותן לנו פתח להעמיק יותר באגדות חז"ל.
באגדות חז"ל יש הרבה עומק ובעיקר מסר אלינו, ולכן ברור שצריך להבין את הדברים לעומקם.
חטא האדמה או חטא הירח, זה לא חטא במובן של האשמה, אלא החטאה למטרה, היה כאן סוג של שבר,
["האני אשביר ולא אוליד?"]
מה זה שבר? שבר, הוא לא כמו שהמון חושבים ששבר זה שיברון ואבדון חלילה, אלא שבר זה חבלי לידה, יולדת יושבת על המשבר, כלומר שבטרום כל לידה יש נסיגה ומשבר, המשבר הוא הדרך ולידה הוא הפרי , המטרה.
חשוב להבין שהיה אמור להיות בעולם, שטעם הדרך תהיה כטעם הפרי, המטרה, התוצר, הלידה.
ובגלל שהעולם ירד ממדרגתו, בגלל החטא, אז העולם עבר איזה שינוי ולא היה לו כוח, כלומר לעולם , לקבל את שיפעו של הקב"ה, ולכן הוא נשבר, "הותש כוחו" של העולם, של העץ ושל הירח, ושל האדם, ושל כל דבר שהיה, זה כמו לשים אבטיח גדול על צלוחית קטנה, היא תשבר, היא לא ברת קיבול מספיק מתאים בשביל האבטיח, כך העולם שנשבר, הוא לא בר קיבול מספיק, וזה נקרא חטא, הוא חוטא למטרה, המטרה היא שטעם העץ יהיה כטעם הפרי, הדרך היא תהיה מתוקה כמו המטרה, שלא יהיו חבלי לידה כואבים אלא חלקים וזורמים וכל משבר בעולם לדורות לא יהיו בצורת שבר אלא חלקים וזורמים, והתיקון גם יהיה גם בצומח וגם הדומם.
ולכן גם התוצאה היא הקללה של אדם וחוה, אדם צריך לעמול על לחמו, ושוב הדרך אל המטרה, וחוה שקבלה את הגזירה של חבלי לידה, כמו שאמרנו, הדרך אל המטרה, וגם המשבר הזה הולך ויתוקן בזמן תיקונו של העולם, לא הייתה כאן שום "פשלה" ח"ו, ישנה מטרה של בורא עולם, שאחרי השבר הגדול תהיה לידה גדולה שאחרי כל שבר בא לידה .
אף אחד לא האשים אותם, אלא ירידת האדם ועולם גרמו לכך שגם הצומח והדומם יעברו משבר מוסרי גדול, ששיך לתיקון האדם והעולם ואת זה כל האדם האנושי חווה כל חייו, ואת זה הוא צריך לתקן ואתו יתוקן כל העולם כולו, ואת זה נראה לעתיד לבוא בעזרת ה´.
ומתוך כל תיקון האדם והעולם, זה גם יושפע על הצומח וגם על הדומם, כמו שהובטח בנביא, "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום חבוש ה´ את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא" במהרה בימינו אמן!
בברכה חן chencorcos@gmail.com