שאלה
בס"ד
אם יש איסור לעשות "עסקים" עם ה', אז למה יש הרבה סיפורים על אנשים שעשו את זה והצליחו?
או שאדם מקבל על עצמו משהו כדי לקבל את מבוקשו מ-ה'?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום!
הגמרא דנה האם אדם שמבטיח מטבע לצדקה "על מנת שיחיה בני, או על מנת שאזכה לחיי העולם הבא" - האם יש בכך מעלה או פחיתות.
מסקנת הגמרא היא שבישראל יש בכך מעלה ("הרי זה צדיק גמור"), ובעובדי עבודה זרה יש בכך פחיתות.
רש"י מסביר את סיבת ההבדל: "ישראל דעתן לשמים - בין יחיה בין לא יחיה אינו מהרהר אחר מדת הדין. אבל עכו"ם אינו נותן אלא על מנת כן, ואם לאו מתחרט".
מותר לנו להציע כביכול עיסקה עם ה', בתנאים הבאים:
א. בכובד ראש, להבין שאיננו עושים עסק עם שותף פשוט, אלא עם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא!
צריך לחשוב: האם הייתי מעיז, להבדיל אלף אלפי הבדלות בין הטהור לטמא, להציע עסקה לנשיא ארה"ב?
ב. ברור לנו שאיננו רואים את המציאות המושלמת, מה הכי טוב לנו. יתכן שהטובה האמיתית לנו היא שלא יקרה מה שאנו רוצים. עלינו להיות מוכנים שה' לא יקבל את העיסקה לטובתנו.
ג. יש נושא אחד שה' הודיע לנו שאפשר לעשות איתו "עסקה" והוא מתחייב לעמוד בה, והוא המעשרות, כמו שמביאה הגמרא את הפסוק: "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די! מהו 'עד בלי די'? אמר רמי בר חמא אמר רב: עד שיבלו שפתותיכם מלומר די".
ד. אם אנו הולכים בדרך של עסקה וחושבים שה' "חייב" לענות לנו - יש בכך איסור תורה של "לא תנסו את ה'".
להתחזק תמיד כדאי. הרבה פעמים ה' שולח צרה או קושי רק כדי שנתחזק ונראה מה עוד נוכל לעשות בשבילו. אבל צריך גם לזכור שה' עליון והוא היודע מה הכי טוב בשבילנו, ואין לנו להרהר אחר מידותיו.
בהצלחה!