שאלה
אני מצטער אם השאלה הגיע פעמיים פשוט לא קיבלתי תשובה.
רציתי לשאול את הרב שאלה שמאד מציקה לי, שעלתה בהרבה דיונים שהיו לי עם חברי למחזור.
מרן הראש"ל הרב מרדכי מוגדר כיום כאחד מראשי הציונות הדתית. כל מה שאני מכיר בתפיסתו הוא שאסור להחזיר אף שטח מא"י, ושיש לעלות לארץ. השאלה היא האם זה הדבר היחיד שבגללו הוא הוגדר כראש הציונות הדתית, או שמא בגלל הרבה דברים אחרים תפיסתיים כמו: תפיסת המדינה כראשית צמיחת הגאולה, תפיסת החשיבות של ישיבה בא"י לאו דווקא בגלל מצוות ישוב הארץ.
ובמיוחד הייתי רוצה לדעת מה יחסו לרב קוק האם הוא מתייחס למשנתו: לגבי הרוח הלאומית, לגבי קבלת הסמכות של המדינה כמדינה (ולא כשלטון) ולא משנה באיזו סיטואציה.
אני שואל כיוון שלא הגיוני לי שהרב יוגדר כראש הציונות הדתית רק בגלל שפסק שאין להחזיר אף שטח מא"י, ומצוות הישוב שבה כיוון שהרבה רבנים חרדים גם פוסקים דברים אלו להלכה. אודה לרב אם יכתוב לי מקורות מכתביו של מרן הראש"ל הרב מרדכי אליהו בנוגע לשלושת הנושאים שהזכרתי לעיל, ובעוד נושאים אחרים.
הערה: סיבה מרכזית לשאלתי היא שכשאני קורא כתבים של מרן הראש"ל הרב מרדכי אליהו אני רואה רק שפה הלכתית ולא רעיונית מחשבתית ולא מצאתי ספר שלו שמדבר על הדברים האלו. לעומת זאת כשאני קורא תשובות שלך באתר אפילו בשאלות הלכתיות אני מזהה הרבה פעמים צליל ושפה של רעיוניות ומחשבתיות בנוסף לנימוקים ההלכתיים, הפער הזה היה מאד מוזר לי ולכן החלטתי לשאול.
תשובה
בס"ד
הרב לא מגדיר את עצמו כ"אחד מראשי הציונות הדתית" הוא לא מגדיר את עצמו כלל.
הוא בודאי לא מגדיר את עצמו מנהיג המפד"ל להפך - כל פעם שאומרים את זה בפניו הוא מוחה ואומר שזה לא הוא.
אם אנשים באים להתיעץ ולשאול אותו - הוא עונה להם כמו שהוא עונה לכל אדם.
למה אנשים רואים אותו כאחד מראשי הציבור הציוני הדתי. לצורך כך אתה צריך לדעת מהו ציבור ציוני דתי?
תורה בשלמות
ארץ ישראל בשלמות
עם ישראל בשלמות
אם זה ציונות דתית.
אם זה להיות עין בעין עם אלוקים.
אם זה לראות את המציאות בעין אלוקית.
אם זה להיות קשור לאלוקים.
אם זה לאהוב את כל ישראל.
אם זה לאהוב את ארץ ישראל.
אם זה לאהוב את מתישבי יש"ע.
הרי זה הוא.
זה אדם שלא מפחד ולא נכנע לשום פוליטיקאי.
זה אדם שלא חושש מפני פחדים של רגע.
זה אדם שדבק באלוקים ואי אפשר לקנות אותו בשום דבר.
זה אדם פשוט ועניו שמתיחס לכל אדם במאור פנים.
זה אדם שאוהב כל אחד מישראל.
במקרה הוא גם אבא שלי.
*******
וששאלת מה קשרו לרב קוק. ובכן הוא לא היה בתקופתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל וגם לא למד את תורתו, אבל הרב קוק כותב על עצמו כי כל דבריו בנוים על דברי האר"י ז"ל ואחד הדברים שהיא גדולתו של הרב אליהו בהיותו בקי בכתבי האר"י ז"ל. ממשיך לדרכו של אביו שהיה גדול מקובלי ירושלים בעיר העתיקה לפני תש"ח.
מכאן הקשר לתורת הסוד שהיא יסוד תורת הרב קוק זצ"ל.
מכאן נוצר הקשר הגדול והיפה שהיה בינו לבין הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל עד שאני עד לכך שהרב צבי יהודה היה שולח אליו את שאלותיו ההלכתיות.
*******
יחסו למדינה הוא מורכב. מצד אחד הוא היה הסמכות. הוא היה הרב הראשי לישראל. שזה תפקיד ממלכתי לכל דבר.
הוא היחידי שגם אחרי שסיים את תפקידו עוד ממשיך לנהוג ביום העצמאות כיום חג. ושני דגלים ענקיים של מדינת ישראל מעטרים את בית הכנסת שלו גם עשר שנים אחרי שהוא כבר לא בתפקיד. הוא לא חיב דבר לאדם ואם הוא עושה זאת זה בגלל שהוא מאמין בכך.
מצד שני הוא נלחם על דמותה של המדינה ולא מקבל את כל מה שנעשה בה כתורה מסיני.
היום כל אחד מאיתנו כבר יודע שאהבת המדינה לא צריכה להביא אותנו לאמור "הן" על מה שנעשה בה טוב או רע.
*******
עוד דבר אומר לך. כי כל דבר שאתה שומע ממני והוא מוצא חן בעינך - ממנו למדתי אותו.
******************************************
אצרף לך [מאמר שכתב הרב רפאל טוויל ר"מ בישיבת הסדר] – "המאירי" שפורסם לפני איזה זמן וכותרתו היתה "חכם עדיף מנביא"
******************************************
בשבועות האחרונים עברו עלינו אירועים קשים תוצאה ישירה להסכם אוסלו האומלל. הסכם שרבים וטובים מהציבור הדתי הלכו שבי אחריו במידה זו או אחרת. חלק תמכו בו בפה מלא כמו הרב בקשי דורון והרב עובדיה יוסף. חברי הכנסת האגודאים מחו ברפיון. חברי הכנסת החרדים של דגל התורה הסכימו לו בפה והצביעו נגדו בהוראת רבותיהם בבני ברק.
גם חלק מהציבור הדתי לאומי תמכו בהסכם האומלל הזה, היו כאלה מ"מימד" שהצביעו בעדו בגאוה. אבל לא רק הם. גם בתוך סיעת המפד"ל וחברי הכנסת שלה היו להסכם הזה תומכים בפה מלא ותומכים בחצי. ההתנגדות של חלק מתוכנו להסכם האומלל הזה לא היתה תמיד בפה מלא ולא תמיד בשם המפורש. התוצאה הנוראה לא איחרה לבוא.
אינני יודע איך ישנים בלילה כל אלה שהובילו את ההסכם האומלל הזה, איך לא עולים מול עיניהם בלילה כל היתומים והאלמנות שאיבדו את אבי המשפחה בגלל קוצר ראות של מנהיגים. איך הם יכולים להסתכל בעינים של ילדים שאיבדו את אימותיהם בגללם חולשתם.
על רקע כל אלה שטעו בגדול עומד הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א שמיד עם חתימת ההסכם האומלל הזה ובמשך עשר השנים האחרונות עשה כל שביכולתו למנוע ולעכב אותו, צעק מעל כל במה. התריע בפני ראשי ממשלות ושריהם. קרא ללשכתו את חברי הכנסת, ואפילו מחל על כבודו ללכת לביתו של חכם עובדיה לשדל אותו שלא לותר על ירושלים, חודש לפני האינתיפדה השניה.
לצער כולנו הרב עובדיה היה בטוח בעצמו וחברי הכנסת שלו הצביעו גם בעד מסירת אבו דיס לעראפת וחבריו המרצחים. העובדה שאבו דיס עדיין בידי צה"ל היא בגלל שעראפת היה פזיז מידי והתחיל במהומות לפני שנמסרה אבו דיס לידיו. אילולי זה איני יודע כיצד היו חברי הכנסת של ש"ס יכולים להתפלל בתפילת שמונה עשרה על בנין ירושלים אחרי שהם כמעט חילקו אותה במו אצבעותיהם – ממש כפשוטו.
בבדידות מזהירה בין גדולי הדור עמדו הרב אליהו בארץ והרבי מליובביץ בחו"ל והסבירו שההסכם הזה הוא "זיוף" של ממש אין לו שום ערך והוא אסור מבחינה הלכתית. בשעה שדברים מסוג זה היו נשמעים כמו "פנאטיות חשוכה" שלא לומר כמעט "הסתה" הם לא שתקו למרות כל ההפחדות והפיתוים שהציעו ראשי ממשל שונים.
הרב אליהו לא שתק. הוא הלך לבקר ביש"ע ובכל מקום ובחברון. הוא לא הציע לתושבי חברון להתפנות במתק שפתיים כמו פסק הדין הנדיב של הרב בקשי דורון. הוא לא פסק ש"פיקוח נפש דוחה שטחים" כמו חכם עובדיה שהתיר למסור נשק וחומרי נפץ למחבלים. הוא אמר את דבריו בלי לפחד. לא לחינם ראה בו הרה"ג צבי יהודה קוק זצ"ל חבר ואיש תורה. סוף סוף שניהם היו בין הבודדים שקיימו את המצווה הנדירה "לא תגורו מפני איש".
היום כל תינוק (שאינו פוליטיקאי) מבין ויודע שההסכם הזה הוא אחד החטאים החמורים ביותר מאז חטא המרגלים. החכמה היתה לראות את הדברים לפני שהם קורים. לפני שמוסרים נשק בידיהם, לפני שמוסרים בידיהם אדמות, כסף, שלטון, הכרה. לפני שמוסרים בידיהם את כל משתפי הפעולה שעזרו לנו להציל חיים, משתפי פעולה שנתלו על עמודי החשמל בכל חוצות שטחי אי ברשות הפלשתינאית. לפני כל אלו קרא הרב אליהו את המפה יותר טוב מכל מנהיג אחר.
הוא לא היה לבד בענין זה, היו עוד רבנים אנשי אמת שראו את מה שהוא ראה וצעקו יחד איתו, אבל מי שהלך בראש כולם היה הרב אליהו שליט"א. ומי יודע כמה וכמה מהלכים נעצרו בזכותם, וכמה חיים ניצלו בגלל הלחץ שבא מהכיון של מי כל שהלך איתו.
ראוי להזכיר שמיד אחרי רצח רבין בעת שהיה אסור היה לקרוא פסוק בתורה כצורתו מבלי להחשד כמסית ורודף, הופיע הרב בפני עשרות אלפים בככר מלכי ישראל וקרא לציבור הלאומי הדתי להרים את הראש. לא להשפיל עינים בפני כל עיתונאי סוג ג' שדרן ואיש שמאל שהטיפו לנו לעשות "ביקורת" ו"חשבון נפש" וכד'. זה לא היה כל כך פופלארי – אבל זה היה הוא.
העובדה שגם חרדים וגם חילונים רבים מכירים בגדולתו. אינה מורידה מגדלותו. להפך הם מכירים בכך שהוא חשוב גם בשמים ותפילותיו עושות רושם. הרבה הרבה יותר מאלה שעושים מעשה זימרי ומבקשים שכר כפנחס.
אנו אומרים לרב אליהו. רבינו אנו זקוקים לך. אנו זקוקים לעצתך, לתורתך, לברכתך, להדרכתך. אנו זקוקים לרב שיודע לראות למרחוק, ומשמיע את דעתיו בלי לפחד כלל. מי יודע איזה החלטות נצטרך לקבל בימים שעוד יבואו לנו. אנחנו צריכים לזכור שהמנהיגים והרבנים שעמדו אחרי ההסכם הזה עדיין לא חזרו בתשובה, לא שמענו מהם חרטה על העבר ולא קבלה על העתיד. הם שותקים היום כשהדם נשפך, והם יחזרו לסורם מחר כשלעארפת תגמר התחמושת והוא יצטרך את ישראל שתמלא את מחסניו מחדש.
אנחנו צריכים את הרב אליהו שיאמר את דברו בפה מלא ובלי לפחד כלל. אנחנו מקבלים על עצמנו לשמוע אליו יותר טוב בפעם הבאה גם כשזה לא יהיה כל כך פופולארי.
עד כאן ה[מאמר של הרב רפאל טוויל - ר"מ בישיבת הסדר המאירי]
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם