כשרות - שאל את הרב - כיפה

שאל את הרב

מתייגי השבוע
שאל את הרב שאל שאלה

כשרות

תוכן השאלה:
האם יש הוראות מיוחדות להכנת לבבות עוף לאחר שנקנו בחנות? האם יש צורך בצלייה כמו כבד?

תוכן התשובה:
שלום
לדעת השו"ע (יו"ד עב, א) מותר לבשל וברמ"א מוזכר מנהג שלא לבשל אלא לצלות וכתב הש"ך ב שבמקום שנהגו שלא לבשל אין לשנות ובדיעבד מותר. אבל מהפר"ח והגר"א נראה שמותר גם לבשל.
אך אם הלבבות לא מוקפאים, ויש חשש שעברו עליהם ג´ ימים, אז אסור לבשל אותם אלא רק לצלותם .
ומכל מקום צריך לעשות בלב חיתוך כדי שיהיה לדם מקום לצאת (מליחה במפעל לא מועילה למה שכנוס בחדרי הלב),

ובגמ´ הוריות (יג, ב) חמשה דברים משכחים את הלימוד: ...והאוכל לב של בהמה. וכתב ש"ך ב בשם שו"ת התשב"ץ סי´ תקס"א ואיני אוכל לב עוף אע"פ שהספר אינו מזכיר רק לב בהמה וכ"כ במ"ב (שם מה) ייזהר מאד שלא לאכול לב של חיה ועוף.

ובשפ"ד ס"ק ז חכ"א לד, א ובדרכ"ת ה כתבו שרק בני תורה נזהרים בזה וכ"כ שלחן גבוה וכה"ח סי´ כד חסד לאלפים (או"ח קנז , ו).

ובכנה"ג הגב"י ד כתבו שבמקומותינו אין נזהרים בזה.
ובספר ילקו"י (עב, ו) כתב שטוב להקפיד בזה הזכרים והנקבות אך בשו"ת יבי"א כתב שמהגמ´ חולין מד. וקיא. משמע שהאמוראים אכלו כבד.

הרחבה ומקורות
בגמ´ חולין (קט, ב) תניא הלב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו קורעו לאחר בישולו ומותר.
בחתיכות בשר רגילות המלח מוציא את כל הדם אבל את הלב צריכים לקרוע והסביר ערוה"ש שיש דם שנבלע בחללי הלב לאחר השחיטה ואינו דם האיברים שיוצא במליחה. ולכן חייבים לקרוע את הלב ע"מ שהוא יישפך לחוץ.
וכ"כ השו"ע (עב, א) הלב, מתקבץ הדם בתוכו בשעת שחיטה. לפיכך צריך לקרעו קודם מליחה ולהוציא דמו, ולמלחו אחר כך. ואז מותר אפילו לבשלו (ארוך כלל ט"ו). ( ויש מחמירים לבשלו רק צולין אותו) ואחר כך מבשלו (ש"ד).
וכתב מעדנ"ש שא"צ לחתכו שתי וערב
וכתב הש"ך ב במקום שנהגו שלא לבשל אין לשנות ובדיעבד מותר. אבל פר"ח וגר"א שנראה שאין לחוש לזה

האם אוכלים לבבות ?
בגמ´ הוריות (יג, ב) חמשה דברים משכחים את הלימוד: האוכל ממה שאוכל עכבר וממה שאוכל חתול, והאוכל לב של בהמה, והרגיל בזיתים, והשותה מים של שיורי רחיצה, והרוחץ רגליו זו על גבי זו; ויש אומרים: אף המניח כליו תחת מראשותיו.
וכתב ש"ך ב בתשב"ץ סי´ תקס"א ואיני אוכל לב עוף אע"פ שהספר אינו מזכיר רק לב בהמה שקשה לשכחה מ"מ כמו כן מונע אני מלב עוף עכ"ל וכן ראיתי נזהרין בזה: וכ"כ במ"ב (שם מה) ייזהר מאד שלא לאכול לב של חיה ועוף
ובשפ"ד ס"ק ז חכ"א לד, א ובדרכ"ת ה כתבו שרק בני תורה נזהרים בזה וכ"כ שלחן גבוה וכה"ח סי´ כד חסד לאלפים (או"ח קנז , ו).
ובכנה"ג הגב"י ד במקומותינו אין נזהרים בזה. ובית לחם יהודה החמיר לנשים מעוברות וחוו"ד התיר לנשים וכן מנהג הגדאד – זב"צ ד . ובכ"ח כתב שע"פ האר"י בלב תכלית שורש התקשרות נפש הבהמית .. ויצה"ר מתקשר בו לכן יש חשש ליצה"ר גם בנשים .
ילקו"י (עב, ו) טוב להקפיד בזה הזכרים והנקבות
ובכה"ח החמיר גם בכבד ומוח וכ"כ בא"ח אך ביבי"א כתב שבחולין מד. וקיא. משמע שהאמוראים אכלו כבד ובשו"ת יצחק ירנן א, ב העיר שהאר"י לא הזכיר מח וכבד ומנחת כהן א, יא ) ואפרקסתא דעניא א, קמד ומשנה הלכות התירו .
במסעדות – אולמות עושים מעורב ירושלמי או שיפודים ולא חותכים אלא סומכים על החור שהשיפוד עושה ואין זה מספיק ולרמ"א וכנה"ג וערך השולחן בדיעבד נאסר והמקלים כשו"ע צריכים צריך לקרוע במסעדה לפני האכילה וללחוץ.

בברכה אייל משה

התשובה התקבלה מרבני ישיבת הר ברכה
בתאריך י אדר תשע"ג

הוספת תגיות

מהן תגיות?
תגיות הן מילות חיפוש המתארות תוכן. התגיות מאפשרות למיין את השאלות ולמצוא אותן ביעילות ובמהירות.
באיזה מילים כדאי להשתמש ליצירת תגיות?
התשובה הטובה ביותר לשאלה הזו היא: לו היית נדרש לחפש שאלה הדומה לשאלה הזו באילו מילים היית מנסה לחפש אותה?
עדיף לא להשתמש בצמדי מילים או במשפטים שלמים כתגיות.

רק חברים בכיפה יכולים להוסיף תגיות לשאלה התחבר

תגובות
כתוב תגובה



טרם התקבלו תגובות