עלייה להר הבית

שלום רב

ההלכה המקובלת שנפסקה על ידי הראשונים היא שקדושת הר הבית קיימת גם כשבית המקדש חרב. בשל כך, המקום בו הייתה העזרה קדוש בקדושת מחנה שכינה. ברמת קדושה זו - כל אדם שהוא טמא מת שנכנס חייב כרת. היות וכולנו טמאי מתים עד שיגלה הקב"ה את עינינו למראה פרה אדומה ונוכל להיטהר על ידה מהטומאה הזו, לא ניתן היום להיכנס לתחומי העזרה.

לעומת זאת, כל השטח שהוא מסביב לעזרה אך נמצא בתחומי הר הבית קדוש בקדושת מחנה לויה, ולשם אסור לטמאי טומאת זב, זבה ונדה להיכנס. היות וניתן להיטהר מטומאות אלה גם היום על ידי טבילה במקווה - אפשר להיכנס לתחומי הר הבית שאינם העזרה.

המחלוקת בין הרבנים האם מותר להיכנס להר הבית או אסור, היא בשאלה היכן היה ההיכל ומהו המיקום המדוייק של קודש הקודשים, וממילא מנקודה זו אפשר לחשב את גבולות העזרה ואת המקומות אליהם מותר ואסור להיכנס.
יוצא, שמי שהולך לפי שיטה אחת - לא יכול ללכת בערך בחצי מההר, ומי שהולך לפי שיטה שניה - לא יכול ללכת בחצי השני.
היות ומדובר בספק של כרת, הרבנים האוסרים אומרים שאסור לעלות לחלוטין להר הבית. הרבנים המתירים סוברים שהשיטה היחידה שאפשרית היא זו שסוברת שההיכל עמד היכן שניצבת היום בעוונותינו כיפת הסלע. ממילא ניתן לסובב בהר סביב למקום בו עמד ההיכל, ולעלות להר בקדושה. הם גם 'מגייסים' לטובתם ציטוטים של הרדב"ז וראשונים אחרים שמתארים את עלייתם להר הבית.

ניתן רק לסיים בציטוט: אלו ואלו דברי א-להים חיים, ושכל אחד יפסוק על פי רבו ומורו.
שנזכה לצאת מהספקות ומהמחלוקות הללו בבניין בית המקדש במהרה בימינו!

אריאל
(המשיב אינו רב)