דעת נשים קלה

בס"ד

שאלתך הישירה היא האם אשה יכולה ללמוד תורה. האם זה טוב או לא?
ובכן לפני שנגע בכל המקורות שהבאת בשאלה הרשי לי לומר לך כי [התורה ניתנה לכל עם ישראל!]

אני זוכר את ראש הישיבה שלי שהיה רגיל לצטט את מאמר חז"ל המסביר את הפסוק: "כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל" בית יעקב – אלו הנשים... הם היו הראשונות בקבלת התורה.

התורה נתנה לכלל ישראל, לכל הששים רבוא מישראל, וחז"ל מדגישים שאם היתה חסרה אפילו אשה אחת, מתן תורה היה מתעכב.

עוד אומרים חז"ל כי כל אחד ואחד מישראל קיבל את התורה לפי כוחו. לפי הצרכים המיוחדים שלו ולפי היכולות והמסוגליות המיוחדות שלו.

[וכיון שאין טבעם של הגברים שווה לטבען של הנשים], השייכות שלהם אל התורה צריכה להיות בהתאם.

הגברים אשר היסוד השכלי הוא הבולט בהם, ההתקשרות שלהם אל התורה אמורה להיות, באופן עקרוני, דרך השכל. יסוד הקישור שלהם אל התורה יהיה על ידי בירורים שכליים בדיני התורה ומשפטיה.

הנשים בנות [חוה - אם כל חי] שהן אחראיות על הוספת חיים ועל החויות שסביבן. אצלן העיקר זה לחיות את התורה. הן אחראיות על כך שהאומה תשאר אומה גם בפועל וגם בכיוונים רוחניים. הן שומרות על מסגרת התורה. הן שומרות את האמונה בטהרתה. הן שומרות על כללי התורה.וזה מה שכתבתי בפתיחה על הקדימות שלהן במתן תורה.

לכך אנו מוצאים דבר מעניין מאד בדברי חז"ל. כאשר הגמרא באה ללמוד את החיוב להקביל את פני רבו ברגל, לומדת זאת התורה דוקא מאשה! ולא כפי שהיינו מצפים שיהיה הלימוד מאיש, אשר הוא הקשור יותר ללימוד התורה!

למה?
שההקבלה של פני הרב ברגל, משמעותה לא הלימוד המעשי, שדבר זה שייך יותר בשאר הזמנים, אלא הוא ההתקשרות הנפשית אל התורה ונושאיה, ודבר זה שייך יותר באשה.

מתוך דברים אלו אנו יכולים להתבונן בכמה ביטויים של חז"ל ביחס ללימוד התורה לנשים.

על מה שאמרו חז"ל: ["כל המלמד את בתו תורה כאלו מלמדה תפלות"]. הסבו את תשומת ליבנו פוסקי ההלכה כי לא נאמר "כל הלומדת תורה כאילו וכו' ומכאן אנו למדים שדבר זה הוא בעיה על האב המלמד מעצמו את הבת תורה כדי לנסות להשוותה לבנים. (מתוך תסכול או מתוך מחשבה מוטעית או מתוך אי ידיעה או מתוך בורות - לא משנה).

אם האשה רוצה ללמוד מעצמה תורה - מותר לה ואף יש לה שכר על כך.

אין מדובר כאן על אשה המעונינת ללמוד אלא על אחרים המכוונים אותה לכך, נגד טבעה. אם כן, אם אדם בא לכוון את האשה ללמוד לא מתוך דרישה פנימית, הוא בא לחנך את הבנות לא באופן המתאים להן, הוא בא להכניס אותן אל הדרך המתאימה לגברים - זו טעות. אם יש בת שמעוניינת מעצמה - בבקשה. וגם אז בזהירות.

חיבור מאולץ שאיננו מתאים הוא טעות ועלול לגרום בסופו של דבר לפירות קלוקלים.

כך מה שכתוב ["נשים דעתן קלה"] הוא ביטוי שבא ללמד ולא בא לזלזל - חלילה. פירושו הוא שאצל הנשים הצד הרגשי והחווייתי הוא יותר כבד. צד ה"דעת" העיוני הוא לא הצד שבולט אצלהן. זה לא חיסרון, זה פשוט התפקיד שהועיד להן הקב"ה.

כאשר האשה בונה את עולמה הרוחני על יסוד הדעת וההשכלה, ממילא הקישור שלה אל ה', איננו תואם את אופיה וממילא היא עלולה להגיע להבנה קלילה ומוטעית של התורה.
הלימודים של הפרטים והדיונים העיוניים ההלכתיים וכד' עלולים להביא אותה דוקא להתרחק מהטבעיות של האמונה.

[האיש והאשה יחד - מהווים את השלמות.]

הדרכת חז"ל היא אם כן ירידה לעומק הנפש של האשה והדרכה כיצד להופיע את הכוחות בצורה הנכונה.

ראוי להעיר שדברים אלו הם באופן הכללי. בודאי שישנן נשים שמתאים להן ללמוד תורה, וכבר בדורות עברו היו נשים שהיו גדולות בתורה. ולכן אם הדבר מתאים לאשה, יש לה שכר על כך ואין במעשיה פגם, אך צריכה היא לבחון היטב האם דבר זה מקדם אותה בעבודת ה' או שמא לא.

ועוד דבר: אמנם נשים אינן חייבות בלימוד תורה, אך ישנם דברים רבים שהן חייבות ללמוד. אשה חייבת ללמוד את ההלכות הקשורות אליה על מנת שתדע כיצד לקיימן (ואלו הלכות רבות, כגון הלכות שבת ועוד) ואף לימוד מוסר ואמונה היו שכתבו שנשים חייבות בו שזה לימוד הקשור אליהן. אך חשוב שהשאיפה תהיה להתקדם בעבודת ה' באמת, למלא את התפקיד שה' הועיד לנו.

בנוסף לכך, אשה שמשכילה בהרבה נושאים אין סיבה שדווקא בעבודת ה' היא תהיה בורה. ודאי שיש לשמור על איזון, שהקישור השכלי של האשה אל התורה לא יהיה פחות מאשר הקישור השכלי שלה לדברים אחרים.

בהצלחה רבה.


ראי עוד על מעמד האשה ביהדות:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=3377
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=11653
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=18139